logo-white

תוכן עניינים

הלכות ימים נוראים

הלכות ימים נוראים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

הלכות ימים נוראים - תוכן עניינים:

פרק יא - התקיעות בתפילת מוסף ולאחריה. פרק יא - התקיעות בתפילת מוסף ולאחריה

תקיעות שלא לצורך

facebook email whatsapp

אסרו חכמים לתקוע בשופר בשבתות ובימים טובים, שמא יתקן אדם כלי שיר. את תקיעות המצווה בראש השנה לא אסרו חכמים, אך תקיעות שאינן של מצווה, אסורות. לכן, לאחר שתקעו את כל התקיעות הנצרכות, אסור לתקוע בשופר ללא צורך1

תקיעות המצווה המותרות אינן רק התקיעות שחייבים לתוקען, אלא כל תקיעה שיש בה מצווה. לדוגמה: מותר לתקוע לנשים, אף שהן אינן חייבות במצוות שופר, כיוון שנשים השומעות את תקיעות השופר נחשב להן הדבר למצווה והן מקבלות על כך שכר2; וכן מותר לתקוע עבור ילדים קטנים, כיוון שיש מצווה לחנכם3; וכן מותר לאדם לתקוע בשופר כדי לשמוע את התקיעות כפי מסורת אבותיו4, או כדי לצאת ידי חובת שיטות שונות שיש להן יסוד בהלכה5; וכן בעל תוקע הצריך להתאמן כדי לתקוע כראוי, רשאי לתקוע לשם כך6

ילדים שלא הגיעו לגיל מצוות, רשאים לתקוע בשופר אף לאחר ששמעו את תקיעות החובה, כיון שיש מצווה ללמדם לתקוע, כדי לחנכם למצוות7.

7 הערות

1.
רמ"א תקצו א, ומגן אברהם תקפח ד. ועיין שו"ע הרב תקצו ב, שחולק וסובר שהאיסור הוא משום עובדין דחול. ועיין משנ"ב תקצו ג, ששופר אינו נחשב מוקצה גם לאחר שתקעו בו את תקיעות החיוב, כיוון שהוא ראוי לתקוע בו עבור אנשים שלא קיימו את המצווה עדיין. והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו, שהמנהג לתקוע מאה קולות הוא רק לציבור, לכן אין לתקוע ליחיד יותר משלושים קולות, כיוון שתקיעות אלו אינן לצורך, ועיין פרק ו הערה 35.
2.
שו"ע תקפט ו, ומשנ"ב שם.
3.
חיי אדם כלל קמא סעיף ז.
4.
חוט שני ראש השנה עמ' פד.
5.
הלכות חג בחג פרק יג סעיף כט.
6.
משנ"ב תקצו ד, ועיין שם שאין להתאמן ביום הראשון של ראש השנה עבור התקיעות של היום השני של ראש השנה, כיוון שאסור לעשות מלאכה ביום הראשון עבור היום השני.
7.
רמ"א תקצו א, ומשנ"ב שם, ושו"ע הרב תקצו א.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ