logo-white

תוכן עניינים

הלכות ימים נוראים

הלכות ימים נוראים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

הלכות ימים נוראים - תוכן עניינים:

פרק יא - התקיעות בתפילת מוסף ולאחריה. פרק יא - התקיעות בתפילת מוסף ולאחריה

תקיעות השופר בתפילת מוסף

facebook email whatsapp

כמבואר לעיל, נוסף על התקיעות שתוקעים לפני תפילת מוסף, תוקעים עוד שלושים תקיעות תוך כדי חזרת הש"ץ של תפילת מוסף ('תקיעות דמעומד'): עשר תקיעות (תשר"ת, תש"ת, תר"ת) לאחר ברכת מלכויות, עשר תקיעות לאחר ברכת זיכרונות, ועשר תקיעות לאחר ברכת שופרות1. התקיעה במקומות אלו מבטאת את תוכנן של התקיעות, שכן קולות השופר נשמעים קולות סתמיים וחסרי פשר, ומשמעותם מתבררת על ידי הסמכת התקיעות לברכות אלו. יש מהתקיעות שתכליתן היא להמליך את ה' עלינו למלך, ועל כן הן נתקעות לאחר ברכת מלכויות; יש מהתקיעות שתכליתן לעורר את זיכרוננו לטובה לפני ה', ועל כן הן נתקעות לאחר ברכת זיכרונות; ויש מהתקיעות שתכליתן להזכיר את קול השופר שנשמע במעמד הר סיני ואת קול שופרו של משיח, ותקיעות אלו נתקעות לאחר ברכת שופרות2.

התַקנה לתקוע תוך כדי תפילת מוסף נאמרה רק כאשר מתפללים בציבור, אך אדם שמתפלל ביחידות אינו תוקע תוך כדי תפילתו. זאת כיוון שרק תפילה הנאמרת בציבור כוחה רב, ורק לה יש יכולת לרומם את תקיעות השופר ולברר את מהותן, אך אין בכוח תפילת היחיד לעשות כן3.

3 הערות

1.
שו"ע תקצב א, ועיין שם, שלאחר ברכת מלכויות תוקעים תשר"ת, לאחר ברכת זיכרונות תוקעים תש"ת, ולאחר ברכת שופרות תוקעים תר"ת, ועיין רמ"א שם, שתוקעים תשר"ת אחרי כל אחת מהברכות, ועיין משנ"ב תקצב ד, שהמנהג המובחר הוא כמו שכתב השל"ה, לתקוע אחר כל ברכה תשר"ת, תש"ת, תר"ת, ועיין חזון עובדיה עמ' קמב, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק לט סעיף לו, הלכות חג בחג פרק יג סעיף יט, שיש לנהוג כדעת השל"ה, וזהו המנהג המקובל.
2.
עיין ערוך השלחן תקצב א, ושיחות לראש השנה לגר"א נבנצל שליט"א עמ' קפז.
3.
עיין ערוך השלחן תקצב א.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ