תוכן עניינים
הלכות ימים נוראים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א
כמבואר לעיל, נוסף על התקיעות שתוקעים לפני תפילת מוסף, תוקעים עוד שלושים תקיעות תוך כדי חזרת הש"ץ של תפילת מוסף ('תקיעות דמעומד'): עשר תקיעות (תשר"ת, תש"ת, תר"ת) לאחר ברכת מלכויות, עשר תקיעות לאחר ברכת זיכרונות, ועשר תקיעות לאחר ברכת שופרות1. התקיעה במקומות אלו מבטאת את תוכנן של התקיעות, שכן קולות השופר נשמעים קולות סתמיים וחסרי פשר, ומשמעותם מתבררת על ידי הסמכת התקיעות לברכות אלו. יש מהתקיעות שתכליתן היא להמליך את ה' עלינו למלך, ועל כן הן נתקעות לאחר ברכת מלכויות; יש מהתקיעות שתכליתן לעורר את זיכרוננו לטובה לפני ה', ועל כן הן נתקעות לאחר ברכת זיכרונות; ויש מהתקיעות שתכליתן להזכיר את קול השופר שנשמע במעמד הר סיני ואת קול שופרו של משיח, ותקיעות אלו נתקעות לאחר ברכת שופרות2.
התַקנה לתקוע תוך כדי תפילת מוסף נאמרה רק כאשר מתפללים בציבור, אך אדם שמתפלל ביחידות אינו תוקע תוך כדי תפילתו. זאת כיוון שרק תפילה הנאמרת בציבור כוחה רב, ורק לה יש יכולת לרומם את תקיעות השופר ולברר את מהותן, אך אין בכוח תפילת היחיד לעשות כן3.