תוכן עניינים
הלכות ימים נוראים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א
יוצאי ספרד וחלק מיוצאי אשכנז נוהגים לתקוע גם בתפילת הלחש הנאמרת בציבור, כפי שתוקעים בחזרת הש"ץ1. כיוון שאסור לדבר בזמן התפילה, אין מקריאים לבעל התוקע את סדר התקיעות, אלא הוא תוקען כאשר הוא מגיע לסוף כל ברכה מברכות מלכויות, זיכרונות ושופרות, בכל פעם עשרה קולות (תשר"ת, תש"ת, תר"ת)2.
כדי לשמוע את התקיעות במקומן הראוי, כל מתפלל בהגיעו לסוף אחת משלוש הברכות שתוקעים בהן (מלכויות, זיכרונות ושופרות), צריך לעצור את תפילתו ולהמתין בשתיקה עד שבעל התוקע יתקע את התקיעות של אותה ברכה, ולאחר מכן להמשיך בתפילתו. אדם שקצב תפילתו איטי יותר מקצב תפילתו של בעל התוקע, אינו צריך להזדרז בתפילתו אלא יתפלל בקצב המתאים לו, ובשעת התקיעות יקשיב להן, ואחר כך ימשיך בתפילתו כרגיל3.
יש שהסתייגו מהמנהג לתקוע בתפילת לחש, כיוון שהדבר עלול לבלבל את המתפללים. לכן קהילה שלא נהגה לתקוע בתפילת לחש, לא תאמץ מנהג זה, אך קהילה שנהגה כן, תמשיך במנהגה4.