logo-white

תוכן עניינים

הלכות ימים נוראים

הלכות ימים נוראים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

הלכות ימים נוראים - תוכן עניינים:

פרק י - תפילת מוסף . פרק י - תפילת מוסף

תפילת "עלינו לשבח" בברכת מלכויות

facebook email whatsapp

ברכת מלכויות פותחת בתפילת "עלינו לשבח", שבה אנו משבחים את הקב"ה שהבדילנו מן התועים וזיכנו לקבל את מלכותו. בלב תפילת "עלינו לשבח", אנו מודים לה' שאנו כורעים ומשתחווים לפניו. בשעה שאומרים בתפילת הלחש את המשפט "ואנחנו כורעים ומשתחווים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה", יש לכרוע מעט, כפי שנוהגים לעשות בעת שאומרים משפט זה בתפילת "עלינו לשבח" כל השנה. זאת כדי שלא ייראה כאילו אנו אומרים דברי שקר, שאנו כורעים ומשתחווים, ואיננו עושים זאת1

בשעה שאומרים משפט זה בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף, יוצאי אשכנז נוהגים לכרוע על ברכיהם על הקרקע2. אפשר שהטעם לכך הוא שקבלת מלכות ה' עלינו היא עניין מרכזי בראש השנה, לכן בברכת מלכויות, המבטאת את קבלת עול מלכותו, אנו כורעים על הקרקע ומבטאים במעשנו את קבלת מלכות ה' עלינו, ואת התבטלותנו המוחלטת לפני ה'.

בשעה שכורעים על הקרקע, יש ליצור הפסק בין הפָּנים לבין הקרקע על ידי בד או דבר אחר, כיוון שאסור להשתחוות על גבי רצפת אבנים מחוץ לבית המקדש; כמו שנאמר: "וְאֶבֶן מַשְׂכִּית (אבן המכסה את הקרקע) לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ"3. יש להפריד בין הפָּנים לבין הקרקע גם כאשר מתפללים במקום שרצפתו אינה עשויה אבנים, כיוון שלא חילקו בין מקומות המרוצפים אבנים למקומות שאינם כאלו, מחשש שמא אנשים יבואו לידי טעות4

יוצאי ספרד אינם נוהגים לכרוע על הקרקע בזמן אמירת "ואנחנו כורעים ומשתחווים", אלא הם כופפים את הראש בלבד5.

5 הערות

1.
מקור חיים לחוות יאיר סימן קיג ס"ק ג, שיח הלכה סימן קלב אות ה, לוח ההלכות והמנהגים (זלזניק) הלכות מוסף של ראש השנה, קיצור הלכות מועדים לגר"ש דבליצקי דיני מוסף אות י, ועיין שם, שיש לכרוע מעט פחות מהכריעות שבברכת אבות ובברכת "מודים", כיוון שכריעה זו אינה חובה.
2.
עיין רמ"א תרכא ד, ושער הציון קלא מד, אלף המגן תקצב ב. ועיין לקט הקמח החדש סימן קלב אות יד, שאין להיעמד לפני שמסיימים לומר "לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה". ועיין ארחות רבנו חלק ב עמ' רלב, שאין מניעה מלשהות בכריעה יותר. ועיין ירושלים במועדיה עמ' ר, שנשים הרוצות בכך יכולות לכרוע, ונשים שאינן כורעות, תטינה עצמן קצת לכיוון הקרקע.
3.
ויקרא כו א. רמ"א קלא ח, ומשנ"ב שם. ועיין משנ"ב שם מ, שהאיסור מהתורה הוא רק בשכיבה גמורה על הקרקע כאשר הפנים כבושות בקרקע והידיים והרגליים פשוטות ('פישוט ידיים ורגליים'), אבל כריעה על הקרקע, כפי שאנו כורעים ב"עלינו לשבח", אסורה רק מדרבנן. ועיין ארחות רבנו חלק ב עמ' רלא, וירושלים במועדיה עמ' רפו, שדי להפסיק בין הפנים לקרקע, ואין צורך להפסיק גם בין הברכיים לקרקע. ועיין שו"ת שבט הקהתי חלק ב אורח חיים סימן סא, שגוף האדם או בגדיו אינם מהווים הפסק, ועיין פסקי תשובות קלא כז, שכאשר אין לאדם אפשרות אחרת, אפשר להפסיק על ידי הטלית, כיוון שהטלית אינה צמודה לגוף האדם כשאר בגדיו.
4.
מטה אפרים תרכא יב, וקצה המטה שם כא.
5.
קיצור שלחן ערוך (גאנצפריד) עם הערות הגר"מ אליהו סימן קכט הערה כג. ועיין ירושלים במועדיה עמ' ר, שהנוהֵג לכרוע ומתפלל עם ציבור שאינו נוהג לכרוע, לא יכרע, כדי שלא לשנות מן הציבור, אך יטה גופו קצת לכיוון הקרקע, והנוהֵג שלא לכרוע ומתפלל עם ציבור שנוהג לכרוע, יכרע עמהם, ולכל הפחות יכופף עצמו מעט, כדי שלא יראה ככופר במי שהציבור משתחווים לו.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ