logo-white

תוכן עניינים

הלכות ימים נוראים

הלכות ימים נוראים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

הלכות ימים נוראים - תוכן עניינים:

פרק ח - ברכת השופר. פרק ח - ברכת השופר

ברכת השופר כאשר התוקע כבר קיים את המצווה

facebook email whatsapp

התוקע כדי להוציא את השומעים ידי חובה, והוא עצמו כבר קיים את המצווה, יכול לברך עבורם את הברכות ולהוציאם ידי חובה. ואף שכלל נקוט בידינו, שאדם הפטור ממצווה אינו יכול להוציא אחרים החייבים בה, ותוקע זה כבר קיים את המצווה ולכאורה הרי הוא פטור ממנה, אין הדבר כן. זאת כיוון ש"כל ישראל ערבים זה בזה", כלומר כל אחד מישראל צריך לדאוג שאחיו החייבים במצווה יקיימו אותה, ונמצא אפוא שחיוב המצווה עדיין חל עליו, והוא יכול להוציא אחרים ידי חובה1.

אף שאדם שקיים את המצווה יכול לברך ולהוציא את השומעים ידי חובה, טוב מזה שמי שעדיין לא קיים את המצווה יברך, כיוון שהוא זה שמקיים את המצווה2.

דין זה, שאדם שכבר קיים את המצווה יכול לברך ולהוציא אחרים, נאמר באדם התוקע לאנשים, אך התוקע לנשים יוצאות אשכנז, הנוהגות לברך לפני קיום מצוות שופר, והוא כבר יצא ידי חובה, אינו רשאי לברך עבורן. זאת כיוון שכאמור, היכולת לברך על מצווה לאחָר שאדם כבר קיים אותה מבוססת על דין 'ערבות', ואדם עָרֵב רק לאלו החייבים במצווה, אך אין הוא עָרֵב לנשים, הפטורות ממנה. לכן, התוקע להוציא נשים ידי חובתן, והוא כבר קיים את המצווה, לא יברך את הברכות, אלא אחת הנשים תברך ותכוון לפטור את שאר הנשים3.

 

3 הערות

1.
רמ"א תקפה ב, ור"ן ראש השנה ח א (בדפי הרי"ף) ד"ה תני.
2.
עיין משנ"ב תקפה ה, ופסקי תשובות תקפה ט, לוח ארץ ישראל (טוקצינסקי) כללים לתקיעות אות י.
3.
רמ"א תקפט ו, ועיין ריטב"א ראש השנה כט ב. ועיין שמירת שבת כהלכתה חלק ב פרק נא הערה כג, בשם הגרש"ז אוירבך, מדוע את התקיעות עצמן האיש יכול לתקוע עבור נשים, ועיין עוד משנ"ב מהדורת דרשו סימן תקפט הערה 16, בשם הגר"נ קופשיץ, ומשנה אחרונה סימן תקפט הערה כ.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ