פרק ז - החייבים במצוות שופר וכוונה לצאת ולהוציא

נשים פטורות ממצוות שופר, כיוון שזו מצווה התלויה בזמן¹. אף על פי כן, טוב ויפה שתשתדלנה לקיים את המצווה, כיוון שאישה המקיימת מצווה התלויה בזמן, קיומה נחשב לה למצווה והיא מקבלת על כך שכר². בארצות אשכנז קיבלו עליהן הנשים את מצוות שופר כחובה, ועל נשים יוצאות אשכנז להשתדל לקיים את המצווה, אלא אם כן קיום המצווה כרוך בצער או בקושי גדול³. אך עליהן לדעת כי חיובן בתפילת שחרית קודם לחיובן בתקיעות השופר, כיוון שבתפילה הן חייבת מעיקר הדין, ולכן נשים תשתדלנה להתפלל שחרית לפני התקיעות⁴.

ילד קטן שלא הגיע לגיל בר מצווה פטור מקיום מצוות שופר, אך אם הוא הגיע לגיל חינוך, דהיינו שהוא מסוגל לשבת בשקט בזמן התקיעות והוא מבין שיש בכך מצווה (גיל חמש - שש בערך), יש לחנכו לקיים את המצווה¹.

כלל גדול בידינו, שאדם הפטור מהמצווה אינו יכול לקיימה עבור אחרים שחייבים בה. לכן אדם שפטור ממצוות שופר, כגון נער שלא הגיע לגיל מצוות, אינו יכול לתקוע בשופר ולהוציא אחרים ידי חובתם. וכן אישה אינה יכולה להוציא גברים ידי חובתם¹.

חירש, אף אם הוא יודע לדבר, אינו רשאי לתקוע בשופר ולהוציא אנשים אחרים ידי חובה, כיוון שהמצווה היא בשמיעת קולות השופר, ומאחר שהוא אינו שומע הרי הוא פטור מהמצווה, ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובה¹.

"מצוות צריכות כוונה", כלומר כדי לקיים מצווה, לא די בעשיית המצווה, אלא גם יש להתכוון לקיים את המצווה, ולכן כדי לקיים מצוות שופר, יש להתכוון לקיומה בשמיעת קולות השופר. לדוגמה, אדם המטה אזנו לשמוע את התקיעות בבית הכנסת כדי לדעת מתי מסתיימת התפילה, לא קיים את המצווה, אף שהוא שמע את כל התקיעות, כיוון שמטרתו לא הייתה קיום המצווה. וכן אדם בקי בהלכות שופר, השומע את תקיעות חברו כדי לבחון אותו אם הוא תוקע כראוי, לא קיים את המצווה, כיוון שלא התכוון לקיימה בשמיעת התקיעות. לכן לפני שמיעת התקיעות, יש להתכוון לצאת ידי חובת המצווה בשמיעתן¹. 

אדם שבא לבית הכנסת כדי לקיים את מצוות שופר, ולפני שמיעת התקיעות, לא התכוון בפירוש שכוונתו לצאת בהן ידי חובת המצווה, יצא ידי חובה, כיוון שכוונתו הכללית הייתה לצאת ידי חובה².

לא די בכך שהשומע יתכוון לקיים את המצווה, אלא צריך שגם התוקע יתכוון להוציאו בתקיעותיו. לכן אדם השומע את שכנו תוקע בביתו, לא יצא ידי חובתו, אלא אם אמר לשכן שהוא מתכוון לצאת בתקיעותיו, והשכן התכוון להוציאו¹. 

אדם הגר בסמיכות לבית הכנסת או נשים הנמצאות מחוץ לבית הכנסת, ושמעו את התקיעות מבית הכנסת, והתכוונו לצאת ידי חובה, יצאו ידי חובתם. זאת כיוון שהתוקע בבית הכנסת מתכוון להוציא את כל מי שישמע את תקיעותיו, בין הנמצא בבית הכנסת ובין שאינו נמצא בבית הכנסת².