משמעות קולות השופר

קולות השופר השונים רומזים למהלך התיקון של האדם והעולם. התקיעה הראשונה, שהיא קול פשוט וישר, רומזת לטבע הפנימי של האדם, שהוא טוב וישר, כמו שנאמר: "אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר"¹. כאשר האדם אינו נאמן לטבעו הפנימי והולך בדרכים עקלקלות, הוא מביא על עצמו 'שברים ותרועות' - גניחות ויללות. גניחות אלו יכולות להפוך לכוח מצמיח, על ידי הפיכתם לבכי של תיקון ותשובה. או אז זוכה האדם לתקיעה פשוטה וישרה - לשיבה לטוב וליושר שבראשית הווייתו². 

כך גם לגבי העולם בכללותו. שורש ההוויה בחסד פשוט, בעולם מתוקן ללא צער וללא מוות. אך בעקבות חטאי האדם, העולם נפל ממדרגתו ובא למצב של 'שברים-תרועה' - גניחות ויללות. אך בטוחים אנו שהשברים והתרועות, המשברים והנפילות הם זמניים, ותקיעה פשוטה וישרה תישמע אחריהם - "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד"³. על כך אנו אומרים: "אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה ה' בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן"⁴, אשרי העם היודע להתגבר על כל המשברים, להתעלות מתוך כל תרועות המלחמה, הכוחנות והאלימות, ולהביא את העולם לתיקונו השלם - ללכת באור פני ה'⁵.