מצוות שופר מהתורה

מצוות שופר מתקיימת על ידי שמיעת שני סוגים של קולות. קול אחד הוא קול חלק ורצוף, הנקרא בתורה "תקיעה", וקול שני הוא קול קטוע ושבור, הנקרא בתורה "תרועה". מהתורה, צריך לשמוע בראש השנה שש תקיעות ושלוש תרועות. חכמים למדו זאת מכך ש"תרועה" נזכרת בתורה פעמיים בקשר לראש השנה: פעם אחת בפרשת המועדות שבספר ויקרא, שם נאמר "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ"¹; ופעם שנייה בפרשת פנחס, ושם נאמר: "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם"². את התרועה השלישית, למדו חכמים מהפסוק שנאמר לגבי היובל: "וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה"³. זאת משום שקיבלו חכמים במסורת שיש לתקוע בשופר בראש השנה לפי מספר הפעמים שכתוב "תרועה", בראש השנה וביובל יחד⁴. 

את שש התקיעות הנוספות, למדו חכמים מפסוק שנאמר לגבי היובל: "וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם"⁵. לשון 'העברה' משמעותו תקיעה רציפה, שבה האוויר עובר בשופר ברצף⁶. מכך שהתורה כתבה לשון 'העברה' פעמיים, פעם אחת לפני המילה תרועה ("והעברת שופר תרועה") ופעם שנייה אחרי המילה תרועה ("ביום הכיפורים תעבירו"), למדו חכמים שהתרועה צריכה להיות מוקפת בתקיעות: תקיעה לפניה ותקיעה לאחריה. נמצא שמהתורה, יש לשמוע בראש השנה תשע תקיעות: תקיעה, תרועה ותקיעה; תקיעה, תרועה ותקיעה; ותקיעה, תרועה ותקיעה⁷.