חתימת ברכת "אתה קדוש"

תפילת ערבית של ליל ראש השנה היא התפילה הראשונה בעשרת ימי תשובה, ונוהגים בה דינים מיוחדים, הנוהגים בכל תפילות עשרת ימי התשובה.

חתימת ברכת "אתה קדוש"

בעשרת הימים שמראש השנה ועד יום הכיפורים, משנים את נוסח החתימה של ברכת "אתה קדוש", ובמקום לומר: "ברוך אתה ה' הא-ל הקדוש", אומרים: "ברוך אתה ה' המלך הקדוש". זאת כיוון שבימים אלו ה' מנהיג את עולמו בתור מלך, שיושב ודן את העולם כולו, ומלכותו וממשלתו ניכרות לכל¹.

אדם שטעה בחתימת הברכה

אדם שטעה ואמר "הא-ל הקדוש", יתקן מיד את טעותו ויאמר "המלך הקדוש". אך אם הוא שם לב לטעותו לאחר שכבר התחיל את הברכה הבאה, או לאחר שעבר משך זמן של "תוך כדי דיבור", שזהו משך הזמן שלוקח לומר "שלום עליך רבי"² (כשתיים-שלוש שניות), אין הוא יכול יותר לתקן את מה שאמר, ועליו לחזור לתחילת התפילה³. אמנם בדרך כלל, הטועה באחת מברכות התפילה ושם לב לכך לפני שסיים את התפילה, אינו צריך לחזור לתחילת התפילה אלא רק לתחילת הברכה שטעה בה. אבל הטועה ב"המלך הקדוש" צריך לחזור לתחילת התפילה, כיוון ששלוש הברכות הראשונות של התפילה נחשבות לברכה אחת, שכן שלושתן עוסקות בשבחו של ה'⁴.

שליח ציבור שטעה בחתימת הברכה

דינו של שליח ציבור שטעה בחזרת הש"ץ ואמר "הא-ל הקדוש", כדין יחיד שטעה בכך בתפילתו. ולכן אם הוא שם לב לטעותו לאחר שהתחיל בברכה הבאה או לאחר שעבר זמן "תוך כדי דיבור", עליו לחזור לתחילת התפילה, ולומר שוב את סדר הקדושה⁵. ויש מי שסובר ששליח ציבור שטעה ואמר "הא-ל הקדוש", אינו צריך לחזור לתחילת התפילה אלא לתחילת ברכת "אתה קדוש", כיוון שבחזרת הש"ץ אומרים קדושה בין ברכת "מחיה המתים" לברכת "אתה קדוש", ולדבריו, הקדושה מחלקת את שלוש הברכות לשתיים, והן אינן נחשבות לברכה אחת. 

אדם המסופק אם טעה בחתימת הברכה

אדם שהתעורר בליבו ספק אם אמר "הא-ל הקדוש" או "המלך הקדוש", צריך לחזור לתחילת התפילה, כיוון שיש להניח שאמר "הא-ל הקדוש", כהרגלו בכל השנה⁷. אך אם הוא יודע שאמר את התוספת שמוסיפים בראש השנה ("ובכן תן פחדך וכו'"), והוא מסופק אם חתם כראוי, אינו צריך לחזור, כיוון שרגילוּת הלשון לסיים את נוסח הברכה של ראש השנה ב"המלך הקדוש"⁸. וכן המתפלל מתוך מחזור, והתעורר ספק בליבו אם אמר "המלך הקדוש", אינו צריך לחזור ולהתפלל, כיוון שיש להניח שאמר כפי הכתוב לפניו במחזור⁹.

"המלך הקדוש" בברכת מעין שבע

כאשר ראש השנה חל בשבת, אומרים בתפילת ערבית את ברכת מעין שבע, כפי שאומרים בכל שבת, אלא שבמקום לומר "מגן אבות בדברו וכו', הא-ל הקדוש שאין כמוהו", אומרים "המלך הקדוש שאין כמוהו"¹⁰. אם שליח הציבור טעה ואמר "הא-ל הקדוש שאין כמוהו", ושם לב לכך לפני שסיים את הברכה, יחזור לומר שוב מ"המלך הקדוש שאין כמוהו"¹¹. אך אם שליח הציבור שם לב לטעותו רק לאחר שסיים את ברכת מעין שבע, נחלקו הפוסקים אם עליו לחזור ולומר את ברכת מעין שבע. יש סוברים שעליו לחזור ולומר את ברכת מעין שבע, כדין הטועה בתפילה, שעליו לחזור ולהתפלל¹². ויש סוברים שחז"ל לא תיקנו לחזור שנית על ברכת מעין שבע, אף אם טעו בה. זאת כיוון שבדרך כלל אין אומרים חזרת הש"ץ בתפילת ערבית, והטעם לאמירתה של ברכת מעין שבע בשבת הוא להאריך את תפילת ערבית, כדי שהמאחרים לתפילה לא יישארו לבדם ויצטרכו לחזור מבית הכנסת לבד; ולכן לא תיקנו חז"ל לחזור עליה במקרה של טעות¹³; וכן הלכה¹⁴.