תוכן עניינים
הלכות ימים נוראים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א
יש הנוהגים להתענות בערב ראש השנה1, כדי להיכנס לעשרת ימי תשובה מתוך הכנעה ושברון לב2. ועוד טעם יש לתענית זו, והוא שבכוחה לעורר את האדם לתשובה, וקיבלו חז"ל שהעושה תשובה בערב ראש השנה, שהוא היום האחרון של השנה, נחשבת לו תשובתו כאילו חזר בתשובה כל השנה3.
חכמים ביארו את ערכה של תענית זו במשל "למדינה שחייבת מס למלך ולא נתנו לו. בא אליה עם חייליו לגבות את חובו, כשהתקרב אל העיר, יצאו גדולי המדינה לקראתו ואמרו לו: אין לנו מה ליתן לך! הניח להם שליש. כיון שהתקרב לעיר יותר, יצאו בינונֵי העיר לקראתו. הניח להם שליש שני. כשהתקרב עוד יותר, יצאו כל בני העיר לקראתו, והניח להם הכול. המלך זה הקדוש ברוך הוא, בני המדינה אלו ישראל. ערב ראש השנה, הגדולים מתענים ומוותר להם שליש עונותיהם, בעשרת ימי תשובה, הבינונים מתענים ומוותר להם שני שלישים, ביום הכיפורים הכל מתענים, ומוותר להם הכל"4.
הנוהגים להתענות בערב ראש השנה אינם משלימים את התענית, כדי שלא להיכנס לראש השנה מעונים5. ונחלקו המנהגים עד מתי יש להתענות: יש שמתענים עד חצות היום6, ויש שמתענים עד זמן מנחה גדולה (חצי שעה אחר חצות היום), ומתפללים מנחה ואחר כך אוכלים7; ויש שמתענים עד זמן פלג המנחה (שעה ורבע זמנית לפני סוף היום)8.
בזמננו, רבים אינם נוהגים להתענות בערב ראש השנה9, כיוון שירדה חולשה לעולם10. ומי שהתענית תגרום לו לביטול תורה או לחוסר כוונה בתפילה, עדיף שלא יתענה, וילמד ויתפלל כראוי11.