מנהג התענית בערב ראש השנה

יש הנוהגים להתענות בערב ראש השנה¹, כדי להיכנס לעשרת ימי תשובה מתוך הכנעה ושברון לב². ועוד טעם יש לתענית זו, והוא שבכוחה לעורר את האדם לתשובה, וקיבלו חז"ל שהעושה תשובה בערב ראש השנה, שהוא היום האחרון של השנה, נחשבת לו תשובתו כאילו חזר בתשובה כל השנה³.

חכמים ביארו את ערכה של תענית זו במשל "למדינה שחייבת מס למלך ולא נתנו לו. בא אליה עם חייליו לגבות את חובו, כשהתקרב אל העיר, יצאו גדולי המדינה לקראתו ואמרו לו: אין לנו מה ליתן לך! הניח להם שליש. כיון שהתקרב לעיר יותר, יצאו בינונֵי העיר לקראתו. הניח להם שליש שני. כשהתקרב עוד יותר, יצאו כל בני העיר לקראתו, והניח להם הכול. המלך זה הקדוש ברוך הוא, בני המדינה אלו ישראל. ערב ראש השנה, הגדולים מתענים ומוותר להם שליש עונותיהם, בעשרת ימי תשובה, הבינונים מתענים ומוותר להם שני שלישים, ביום הכיפורים הכל מתענים, ומוותר להם הכל"⁴.

הנוהגים להתענות בערב ראש השנה אינם משלימים את התענית, כדי שלא להיכנס לראש השנה מעונים⁵. ונחלקו המנהגים עד מתי יש להתענות: יש שמתענים עד חצות היום⁶, ויש שמתענים עד זמן מנחה גדולה (חצי שעה אחר חצות היום), ומתפללים מנחה ואחר כך אוכלים⁷; ויש שמתענים עד זמן פלג המנחה (שעה ורבע זמנית לפני סוף היום)⁸. 

בזמננו, רבים אינם נוהגים להתענות בערב ראש השנה⁹, כיוון שירדה חולשה לעולם¹⁰. ומי שהתענית תגרום לו לביטול תורה או לחוסר כוונה בתפילה, עדיף שלא יתענה, וילמד ויתפלל כראוי¹¹.