התרת נדרים

נוהגים לעשות התרת נדרים בערב ראש השנה . התרת נדרים כוללת שני עניינים; ביטול הנדרים שנידרו בעבר, עד ערב ראש השנה, וביטול הנדרים שעתידים לידור מעתה והלאה. התרת נדרי העבר נעשית על ידי חרטת האדם על נדריו שנדר, בפני שלושה אנשים המשמשים כבית דין, ובקשתו מהם שיתירו לו את נדריו. חברי בית הדין נענים לבקשתו, ואומרים שלוש פעמים: "הכול יהיו מותרים לך, הכול יהיו שרויים לך", ובכך הם מתירים את הנדרים, ומשחררים את האדם מהחובה לקיימם. ביטול הנדרים שהמבקש עתיד לידור, נעשה על ידי מסירת מודעה (הצהרה), שהוא מבטל מראש את כל הנדרים שהוא עתיד לידור מכאן ולהבא, ואף אם הוא יידור במהלך השנה איזה נדר, לא יהיה לנדר זה שום תוקף . הטעם להתרת הנדרים לפני ראש השנה הוא שתחילת השנה היא הזמן המתאים לבטל את כל הנדרים שאדם עתיד לידור במהלך השנה ; וכן לקראת ראש השנה, מתנקים מעוון נדרים, שהוא עוון חמור . יש מיוצאי ספרד הנוהגים לעשות את התרת הנדרים בפני עשרה, כדי שההתרה תכלול גם נדרים שנדרו בחלום, שכדי להתירם, צריך עשרה מתירים . ויוצאי אשכנז אינם מדקדקים בזה. אדם שנדר נדר, לא יסמוך על כך שנדרו בטל מחמת התרת נדרים שעשה בערב ראש השנה בלא להתייעץ עם תלמיד חכם הבקי בהלכות נדרים, כיוון שיש נדרים שהתרת נדרים זו אינה מתירה אותם . מעיקר הדין, כמה אנשים יכולים לומר יחד את נוסח התרת הנדרים בפני בית הדין, ובית הדין יתיר את נדרי כולם יחד . ויש הנוהגים שכל אחד אומר את נוסח ההתרה בנפרד . נשים אינן צריכות לעשות התרת נדרים בערב ראש השנה, והן יכולות לסמוך על התרת הנדרים הנעשית בתפילת "כל נדרי", בערב יום הכיפורים .

אלף המגן תקפא קב. ועיין כל נדרי פרק עט ואילך. ועיין אלף המגן שם, שצריך שמבקש ההתרה יבין מה שאומר, ולא יחשוב שהתרת נדרים היא תפילה או סגולה. ועיין שונה הלכות עם הערות תורת המועדים סימן תקפא ס"ק כ אות ח, בשם הגרי"ש אלישיב, שילדים שלא הגיעו לגיל מצוות, לא יעשו התרת נדרים. ועיין שו"ת שבט הלוי חלק ד סימן נד אות ד, שהמתירים צריכים להיות אנשים גדולים שהתמלא זקנם, כלומר שהתחיל לגדול להם זקן בחלק ניכר מהפנים (עיין ביאור הלכה לט א ד"ה או קטן), ועיין שו"ת תשובות והנהגות חלק א סימן שלז, שעדיף לקחת מתירים שהתמלא זקנם, אך הדבר אינו מעכב. ועיין שו"ע יורה דעה רכח ג, שהמתירים יכולים להיות קרובי משפחה של מבקש ההתרה, ועיין שו"ת יפה נוף (מזיא) סימן קכא, שהמתירים יכולים להיות קרובים זה לזה.

אלף המגן תקפא קב. ועיין כל נדרי פרק עט ואילך. ועיין אלף המגן שם, שצריך שמבקש ההתרה יבין מה שאומר, ולא יחשוב שהתרת נדרים היא תפילה או סגולה. ועיין שונה הלכות עם הערות תורת המועדים סימן תקפא ס"ק כ אות ח, בשם הגרי"ש אלישיב, שילדים שלא הגיעו לגיל מצוות, לא יעשו התרת נדרים. ועיין שו"ת שבט הלוי חלק ד סימן נד אות ד, שהמתירים צריכים להיות אנשים גדולים שהתמלא זקנם, כלומר שהתחיל לגדול להם זקן בחלק ניכר מהפנים (עיין ביאור הלכה לט א ד"ה או קטן), ועיין שו"ת תשובות והנהגות חלק א סימן שלז, שעדיף לקחת מתירים שהתמלא זקנם, אך הדבר אינו מעכב. ועיין שו"ע יורה דעה רכח ג, שהמתירים יכולים להיות קרובי משפחה של מבקש ההתרה, ועיין שו"ת יפה נוף (מזיא) סימן קכא, שהמתירים יכולים להיות קרובים זה לזה.

חיי אדם קלח ח, מטה אפרים תקפא מט, כף החיים תקפא צט.

כף החיים תקפא כ, חזון עובדיה עמ' מג, עיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק לג סעי ז.

עיין רמ"א יורה דעה ריא א, שיש לסמוך על מסירת המודעה רק במקום צורך גדול, ועיין סידור דרך החיים הלכות התרת נדרים (דף לו ב), ואלף המגן תקפא קא, שהתרת נדרים מועילה להתיר רק נדרים שאדם שכח מהם, אך נדרים שאדם זוכר, אינם מותרים בהתרת הנדרים, ויש לפרט אותם לאחד המתירים, ועיין דרך החיים שם, שהתרת נדרים מועילה להתיר נדרים שאדם נדר בינו לבין עצמו, אך אין היא מתירה נדרים שאדם נדר לחברו. ועיין שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן צא אות כ, שמסירת המודעה מועילה לכך שהנהגות טובות שאדם עשה כמה פעמים, לא ייחשבו כנדר, וכן היא מועילה לכך שאמירות כגון "אעשה מצווה פלונית" או "אתן סכום כסף לצדקה", לא תיחשבנה כנדר.

שונה הלכות עם הערות תורת המועדים סימן תקפא ס"ק כ אות ה, בשם הגרי"ש אלישיב, עיין כל נדרי פרק עט סעיף ב, ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק לג סעיף ז, שכן הוא מנהג יוצאי ספרד.

עיין מטה אפרים תקפא מט, וכל נדרי פרק עט סעיף ב.

הליכות שלמה פרק א סעיף י, עיין קובץ מבית לוי גיליון ד עמ' טו הערה ה, בשם הגר"ש וואזנר. ועיין שו"ת תשובות והנהגות חלק א סימן שלח, שאישה הרוצה להתיר את נדריה, יכולה למנות את בעלה כשליח שיתיר את נדריה, ולאחר אמירת בקשת ההתרה, יאמר הבעל למתירים שהוא מבקש התרה גם עבור נדרי אשתו, והמתירים יאמרו את ההתרה בלשון רבים. ועיין נטעי גבריאל פרק יז הערה כא, שכתב טעם נוסף לכך שנשים אינן נוהגות לעשות התרת נדרים בערב ראש השנה.