אמירת הסליחות ביחידות

עיין שו"ת תורה לשמה סימן מט.

שו"ע תקסה ה, ומשנ"ב שם ס"ק יג וסימן תקפא ס"ק ד, ושער הציון תקסה י. ועיין רמ"א תקסה ה, שאין לומר ביחיד גם את הפסוק "ויעבור ה' על פניו ויקרא". ועיין אשרי האיש פרק יג סעיף יז, שאדם שמתפלל במתינות, והציבור מקדים אותו באמירת שלוש עשרה מידות הרחמים, יפסיק באמצע הסליחה שבה הוא נמצא, ויאמר את שלוש עשרה מידות הרחמים עם הציבור, ולאחר מכן יחזור למקום שהפסיק. ועיין משנ"ב תקפא ד, שאם התחילו את אמירת הסליחות ללא מניין, ולאחר מכן הושלם המניין, יש לומר שלושה פסוקים ולאחריהם קדיש, כדי להשלים את הקדיש שהיה צריך להיאמר בתחילת הסליחות. ועיין משנ"ב שם, שאם היה מניין בתחילת הסליחות, ותוך כדי הסליחות חלק מהמתפללים הלכו, ולא נשאר מניין בסוף הסליחות, יש לומר את הקדיש שלאחר הסליחות אף בלא מניין, ובלבד שנשארו לפחות ששה מתפללים, ועיין משנ"ב מהדורת איש מצליח שם, ותורת המועדים סימן א סעיף יד, שדברי המשנ"ב נאמרו ליוצאי אשכנז, הפוסקים כרמ"א באורח חיים סימן נה סעיף ג, שיש לומר 'קדיש תתקבל' ללא מניין, אם היה מניין בחזרת הש"ץ; אך יוצאי ספרד, הפוסקים כדעת השלחן ערוך שם, שאין לומר 'קדיש תתקבל' במצב זה, אינם אומרים את הקדיש שלאחר הסליחות ללא מניין.

שו"ע תקסה ה.

משנ"ב תקפא ד, חזון עובדיה עמ' יא, לוח דינים ומנהגים אהבת שלום. ועיין הליכות שלמה פרק א סעיף ד, שהמתפלל במתינות, ובהגיעו לחלקי הסליחות שתוקנו בארמית, הציבור כבר סיים לאומרן, רשאי לאומרן כל עוד הציבור עסוק באמירת הסליחות שלאחריהן, אך אם הציבור סיים לגמרי את הסליחות, לא יאמרן.

תמים דעים סימן קפד, בשם ר"י בר יקר.

כף החיים תקפא כו, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק לד סעיף לה, אור לציון חלק ד פרק א שאלה ב, עיין קיצור שלחן ערוך (טולידאנו) סימן תקכה סעיף טז, הגר"מ מזוז שליט"א באור תורה אלול תשנ"ד סוף סימן קלג (עמ' תתצט), ועיין שם שכן הוא מנהג מרוקו ותוניס, נחלת אבות (מנהגי לוב) מנהגי הסליחות אות כ. ועיין שו"ת תורה לשמה סימן מט.