אָבֵל בתור שליח ציבור

הלכות ימים נוראים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

מנהג יוצאי אשכנז שאָבֵל הנמצא בתוך שנת האֵבֶל על אחד מהוריו, או בתוך השלושים לפטירת אחד מקרוביו, לא יהיה שליח ציבור בראש השנה וביום כיפור, כיוון שמידת הדין מתוחה עליו, ותפילתו פחות מקובלת. אמנם אם אין שליח ציבור הגון כמוהו, כגון שאין שליח ציבור אחר גדול בתורה ובמעשים טובים כמוהו, או שאין שליח ציבור אחר שקולו ערב כמוהו, האָבֵל רשאי להיות שליח ציבור¹.

עיין מטה אפרים תקפא כג-כד, ומשנ"ב תקפא ז, ודברי יציב יו"ד סימן רלה. ועיין קיצור שלחן ערוך עם הערות הגר"מ אליהו סימן קכח הערה י, וילקוט יוסף () עמ' 125 הערה כד, שיוצאי ספרד נוהגים שאָבֵל הנמצא בתוך שנת האֵבֶל על אחד מהוריו, או בתוך השלושים לפטירת אחד מקרוביו, רשאי להיות שליח ציבור. ועיין פסקי תשובות תקפא הערה 103, שבשנה מעוברת, מותר לאָבֵל להיות שליח ציבור לאחר שעברו שנים-עשר חודש, אף שלא נשלמה שנה לפטירת אביו או אימו. ועיין מטה אפרים תקפה ז, שאָבֵל גם לא יהיה בעל תוקע.

הלכות ימים נוראים

הלכות ימים נוראים - תוכן עניינים:

אָבֵל בתור שליח ציבור

1 הערות

עוד בפרק זה