מלכות ה' על ידי בריאת האדם

המפתח להבנת הקשר בין שני עניינים אלו נעוץ בהיות ראש השנה יום בריאת האדם¹. א' בתשרי הוא היום השישי לבריאת העולם, ובו נברא אדם הראשון והתגלתה מלכות ה' בעולם. כיצד? הגר"א בפירושו לספר משלי, מבחין בין ממשלה למלוכה: ממשלה היא בעל כורחם של הנתינים, ומלוכה היא לרצונם². כדי שיהיה מלך, צריך שיהיו נתינים המקבלים עליהם את מלכותו - "אין מלך בלא עם". על כן ביום בריאת האדם, מתחילה מלכות ד' להתגלות בעולם, כיוון שהאדם, כבן בחירה, קיבל עליו את מלכותו. ואכן, בכל יום שישי היו אומרים במקדש את השיר "ה' מלך גאות לבש", ומסבירה הגמרא: "על שם שגמר מלאכתו, ומלך עליהן"³, ומפרש הרמב"ם: "ביום שישי, שבו נשלמו מעשה בראשית ונברא גם האדם המבין רוממות ה', אומרים 'ה' מלך גאות לבש'"⁴.

בראש השנה, מלך אפוא הקב"ה על עולמו. ואכן, טעם מרכזי למצוות השופר הוא ללמד על המלכת ה' ביום בריאת האדם, כמו שכתב רבנו בחיי: "כיוון שביום זה ברא העולם והיה מלך, כי אין מלך בלא עַם, ודרך מלכי הארץ לתקוע בשופר בתחילת מלכותם, ועל כן צִוָנו שנתקע בשופר ביום זה בתחילת מלכותו, ללמד כי מלך אלוקים על גוים אלוקים ישב על כסא קדשו"⁵.

כפי שמלך ה' על מעשיו על ידי בריאת האדם ועל ידי הכרת האדם במלכותו, כך בכל שנה מתחדשת מלכות ה' בעולם על ידי קבלת מלכותו עלינו. בראש השנה אנו תוקעים בשופר, ממליכים את ה' ומתפללים שנכיר במלכותו, שלא נהיה משועבדים לשום כוח זר זולתו, שנקבל עלינו עול מלכותו ונעבוד אותו בחיינו הלאומיים והאישיים⁶. אנו מבקשים שכבוד ה' יתגלה בחיי האומה, ושהעולם כולו יכיר במלכותו ויעבוד אותו.