המלכת ה' בראש השנה - התשתית לתשובת האדם

מסירות נפשם של ישראל על המלכת ה' בראש השנה מעוררת את מידת הרחמים, כפי שכתב החתם סופר; אך יתרה מכך, העיסוק בהמלכת ה' גם בונה את התשתית לתשובה עמוקה. חטאי האדם נובעים מחיסרון בדעתו, והוא מגיע לחטא כאשר הוא שבוי במבט חיצוני, ואין לו השקפה אמונית בהירה על העולם והחיים: הוא אינו מכיר במלכות ה', אין הוא מכיר את מעלת נשמתו שלו, ואינו מוּדע לערך הדרכתה של תורת ה' שניתנה לעם ישראל. מתוך חיסרון דעת זה הוא נופל בחטא ומעשיו מקולקלים. אמנם שני סוגי תשובה יכול האדם לעשות: תשובה מיראה ותשובה מאהבה. בתשובה מיראת העונש, אין האדם מתקן את החיסרון בדעתו ואינו מכיר בטעותו, אלא משנה רק את מעשיו ואת הנהגתו, מתוך פחד מעונש. תשובה כזו עדיין אינה תשובה שלמה, והיא כוללת רק נתח צר מאישיות האדם. התשובה המעולה והמובחרת היא תשובה מאהבה, שבה האדם משנה את תודעתו והכרתו, ומתוך כך מגיע לאהבת ה', לשייכות לתורה ולמצוותיה, ומשנה את כל מעשיו על פי השקפת עולם שלמה. על כן, לפני שהאדם בא לעסוק בתיקון פרטים, מעשים ומידות, עליו לעסוק בכלל שמתוכו נובעים פרטים אלו - בתשובת הדעת ובחזרה אל אהבת ה'. תשובה זו תהיה הבסיס לתיקון הפרטים ותעניק לו ערך אחר לחלוטין, ובזכותה האדם יפעל מתוך אהבת ה' ושייכות לתורתו, ולא רק מתוך יראת עונש. 

מגודל אהבתו לעַמו, רצה הקב"ה שבימי התשובה תהיה תשובתנו מאהבה. על כן תיקן לנו את ראש השנה - יום מלכות ה', שאין מתוודים בו אלא עוסקים בו בהמלכת ה' בשופר ובתפילת מלכויות, זיכרונות ושופרות. בכך תהא תשובתנו תשובה מאהבה. אנו דוחים מעט את תיקון הפרטים ואין מתוודים בפינו על מעשינו, כדי לעסוק בשורש שמתוכו יבוא התיקון השלם. על ידי המלכת ה' בתפילתנו אנו מתעלים להשקפת עולם שלמה, ומתוכה נתרומם בימי התשובה ונזכה לתקן את כל אורחות חיינו¹.

"אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה ה' בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן"². יהי ה' עמנו להיות "יודעי תרועה", לשמוע קול שופר ולהתעורר לתשובה ולתיקון, ובזכות תשובה מאהבה נכתב ונחתם לחיי ברכה ושלום, אור וטוב.