ראש השנה לאילן לעניין איסור ערלה

ט"ו בשבט הוא גם ראש השנה לאילן לעניין איסור ערלה. איסור ערלה הוא האיסור לאכול את פירות העץ וליהנות מהם בשלוש השנים הראשונות לחיי העץ. פירוש המלה 'ערלה' הוא סגירה וכיסוי¹, ואיסור זה נקרא כן, כיוון שהאיסור ליהנות מהפירות הוא ככיסוי שמונע מאכילתם ומן ההנאה מהם. 

שנות העץ אינן נמנות לתאריך שבו העץ ניטע, אלא לראש השנה (א' תשרי). כלומר עץ שניטע באדמה כחודש וחצי לפני ראש השנה, נחשב בן שנה בראש השנה. בהגיע ראש השנה שנתיים לאחר מכן, נשלמו שנות הערלה שלו, והוא מתחיל את שנתו הרביעית. לדוגמה: עץ שניטע כחודש וחצי לפני סוף שנת תשפ"א, נחשב עץ בן שנה בסוף שנת תשפ"א. שנת תשפ"ב היא שנתו השנייה, שנת תשפ"ג היא שנתו השלישית ושנת תשפ"ד היא שנתו הרביעית. פירות השנה הרביעית נקראים נטע רבעי, והם מותרים באכילה לאחר שפודים את קדושתם על מטבע. אף ששנת תשפ"ד היא שנת נטע רבעי לעץ זה, הפירות שחנטו בעץ לפני ט"ו בשבט של שנת תשפ"ד נחשבים פירות של שנת תשפ"ג, והם אסורים מדין ערלה, כיוון שהם נוצרו מחומרים מזינים שהתהוו מגשמי השנה של שנת תשפ"ג. רק הפירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט של שנת תשפ"ד נחשבים פירות של השנה הרביעית, כיוון שהם נוצרו מחומרים מזינים שהתהוו מגשמי השנה החדשה, והם מותרים באכילה².