נטיעת עצים

המנהג לטעת עצים בט"ו בשבט הוא מנהג חדש, שנוסד כפי הנראה בשנת תר"נ על ידי הרב זאב יעבץ, מנהל בית הספר בזיכרון יעקב. אף שמנהג זה אינו מוזכר בספרי הלכה ומנהג, יש לו ערך חיובי, כיוון שבט"ו בשבט עוסקים במעלתה של ארץ ישראל, ובנטיעת עצים בארץ ישראל מקיימים את מצוות יישוב ארץ ישראל¹. אך אין הוא בא להחליף את המנהג הישן לאכול פירות ולהודות לה' עליהם². 

על ערך נטיעת עצים בארץ ישראל אפשר ללמוד מהמסופר על מרן הרב קוק זצ"ל, שכאשר נטע עץ בארץ ישראל "התרגש מאוד, עיניו זלגו דמעות, ופניו היו כלפיד אש. כשהגישו לו את המעדר סירב לקחתו, והתכופף ובידיו טיפל ברגבי האדמה כשכולו נתון ברעדת קודש. אחד המקורבים הרשה לעצמו לשאול את הרב מדוע הוא מתרגש כל כך? והרב השיב ואמר: נטיעת עץ פרי בארץ ישראל, אין זו סתם פעולה חקלאית רגילה, זוהי התדבקות במידותיו של הקב"ה שאף הוא התעסק במטע הארץ תחילה"³.