ט"ו בשבט - יום שמחה

לבוש קלא ו, מנהגי מהרי"ל מהדורת מכון ירושלים הלכות טבת שבט אדר אות ב עמ' תיב שינויי נוסחאות הערה 3: ומשמחין בו סעודה, שם משמואל פרשת בשלח סוף שנת תרע"ד: "ט"ו בשבט וכו' הוא זמן שמחה לישראל". ועיין ליקוטי מהרי"ח חודש שבט, שיש נוהגים ללבוש בגדי שבת בט"ו בשבט, כיוון שהוא ראש השנה לאילן והאדם נמשל לעץ השדה.

שו"ע תקעב ג. ועיין משנ"ב שם ז, שלמנהג יוצאי אשכנז שחתן מתענה ביום חופתו, אין לחתן להתענות בט"ו בשבט.

עיין באור הגר"א קלא יד, ופסקי תשובות תרפה יח.

שו"ע קלא ו, ומשנ"ב שם, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק סא סעיפים א-ב, חזון עובדיה עמ' ד.

הגר"י אריאל שליט"א בתוך מפרי הארץ הטובה עמ' 31. ועיין נפש דוד לאדר"ת אות טו: "מה שהראשונים קבעו יום זה ליום טוב שלא לומר בו תחנון הוא להזכירנו מצוות הפרשת מעשר אילנות". ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק סא סעיף א: "אין אומרים בט"ו בשבט תחנון, כי שמחת האילן משפיעה על שמחת האדם - 'כי האדם עץ השדה'". ועיין שם משמואל פרשת בשלח תרע"ד ד"ה חמשה עשר בשבט. ועיין אגרות הראי"ה חלק ב עמ' סא: "על פי המנהג יש בט"ו בשבט איזה רושם של יום חגיגה של התעוררות לתחיה ישובית בארץ הקודש".