פרק יב - שימוש בנרות. פרק יב - שימוש בנרות
אסור להשתמש באור הנרות, כדי שיהיה ניכר שהנרות הודלקו לשם מצווה, ולא לשימוש כלשהו. סיבה נוספת לכך היא שאסור היה להשתמש בנרות המקדש, ומכיוון שנרות החנוכה הם זכר לנס שנעשה במנורה, דינם שווה1. ולכן נוהגים להדליק סמוך לכל חנוכייה נר נוסף שנקרא שַמָש, כדי שאם בטעות ישתמשו לאור הנרות, יהיה זה לאור השַמש. ומניחים את השַמש גבוה יותר מכל הנרות או מרוחק מעט מהם, כדי שלא יחשבו שהוא מנרות החובה, ויטעו במספר הנרות2.
כאשר אור החשמל דולק במקום שדולקים בו הנרות, אין חייבים להניח שַמש, כיוון שניכר שהנרות הודלקו לשם מצווה, וגם אין חשש שישתמשו באורם3. אף על פי כן, נוהגים להדליק שַמש גם כשאור החשמל דולק4, שמא מישהו יכבה את אור החשמל בטעות5, וגם משום שלפי הקבלה יש חשיבות בהדלקת השַמש6.
כאשר כבה השַמש, יש להדליקו בגפרורים ולא מנרות החובה, הואיל ונר השַמש הוא נר רשות, ואין להשתמש בנרות המצווה כדי להדליקו7.
מותר להשתמש בנרות אחר שעברה חצי שעה להדלקתם, מכיוון שכבר התקיימה המצווה8. ויש מחמירים שלא להשתמש בנרות כל עוד הם דולקים, כי לא ניכר על הנרות שעברה חצי שעה, והרואים יסברו שהשימוש בהם נעשה בתוך זמן החיוב, ויחשבו שמותר להשתמש בנרות9. וראוי להחמיר כדעה זו, כיוון שבימינו חצי שעה לאחר צאת הכוכבים עדיין לא כלתה רגל מן השוק10.
תקנת ימי החנוכה
איסור השימוש בנרות
קריאת הפרק ברצף