הדלקה בבית הכנסת

שו"ע תרעא ז, ורמ"א שם, ומשנ"ב שם מו. ועיין משנ"ב תרעא מו, שהטעם לכך שמדליקים נרות לאחר תפילת מנחה ולא לאחר תפילת ערבית הוא שלא לעכב את הציבור, שצריך להזדרז ולהדליק נרות בבית. ועיין לוח לארץ ישראל (טוקצינסקי), שיוצאי אשכנז נוהגים להדליק את הנרות אחרי תפילת מנחה, ועיין לוח דינים ומנהגים (אהבת שלום), שיוצאי ספרד נוהגים להדליק את הנרות לפני תפילת ערבית, ועיין משנ"ב עם הערות איש מצליח על רמ"א תרעא ז, שיש מיוצאי ספרד הנוהגים להדליק את הנרות לאחר תפילת ערבית. ועיין משנ"ב תרעא מז, שבערב שבת, אם לא יהיה פנאי להדליק את הנרות אחרי תפילת מנחה, יש להדליקם לפני תפילת מנחה. ועיין שו"ת זבחי צדק חלק ג סימן קיב ד"ה אבל מ"מ, וחזון עובדיה עמ' ע, ואור לציון חלק ד פרק מב שאלה יב, שאפשר לברך ולהדליק בבית הכנסת מזמן פלג המנחה. ועיין אשרי האיש פרק לו אות י, שבית כנסת לעניין זה הוא בית כנסת שמתפללים בו לפחות את רוב התפילות ביום, ועיין חוט שני עמ' שיד, שחולק וסובר שדי בכך שמתפללים בו ערבית בקביעות, ועיין שונה הלכות עם הערות תורת המועדים סימן תרעא ס"ק כט, בשם הגר"ח קנייבסקי, שבית כנסת שאין מתפללים בו תפילת ערבית, אין להדליק בו, אף אם מתפללים בו בקביעות שחרית ומנחה. ועיין שונה הלכות שם, בשם הגרי"ש אלישיב, שאין להדליק ולברך במקום תפילה שאינו בית כנסת, אף אם מתפללים בו בקביעות, ועיין שם, בשם הגר"ח קנייבסקי, שחולק. ועיין שו"ת שבט הלוי חלק ט סוף סימן קמג, שבית הכנסת שיש בו כמה מניינים, ידליקו בברכה רק פעם אחת, ועיין שונה הלכות עם הערות תורת המועדים סימן תרעא ס"ק כט, בשם הגר"ח קנייבסקי, שיש להדליק בברכה בכל מניין, או שיתנו בנרות כמות גדולה של שמן, שהנרות ידלקו עד סוף המניין האחרון.

שו"ת הריב"ש סימן קיא.

ספר המנהיג הלכות חנוכה סימן קמח עמ' תקלא (מהדורת מוסד הרב קוק). ועיין בית יוסף סימן תרעא ד"ה ומ"ש שמניחין, שכתב טעם נוסף למנהג זה.

שו"ע תרעא ז. עיין שו"ת זרע אמת חלק א סימן צו, שאדם שהדליק נרות בביתו, יכול לאחר מכן להדליק נרות בבית הכנסת, ויברך את כל הברכות, וגם את ברכת "שהחיינו". ואף שכבר בירך את הברכות בביתו, הברכות בבית הכנסת תוקנו בשביל לפרסם את הנס בציבור. ועיין שו"ת ציץ אליעזר חלק יג סימן סט, ושו"ת קנין תורה בהלכה חלק ד סימן פג, שדין זה נכון גם כאשר כל המתפללים כבר בירכו "שהחיינו" בביתם, כגון כאשר נר ראשון של חנוכה חל בשבת, שמקדימים ומדליקים נרות בבית, ולאחר מכן באים לבית הכנסת, ומדליקים נרות בבית הכנסת. ועיין בן איש חי שנה ראשונה פרשת וישב אות יא, וכף החיים תרעא עה, וחוט שני עמ' שיד, ותשובות והנהגות חלק ב סימן שמא, שחולקים וסוברים שאם כל המתפללים כבר בירכו "שהחיינו" בביתם, יש לברך רק את ברכת "להדליק נר חנוכה" ואת ברכת "שעשה ניסים", אך אין לברך שוב את ברכת "שהחיינו". ועיין חזון עובדיה עמ' נו, ואור לציון חלק ד פרק מב שאלה טז, שחולקים סוברים שבמצב זה, גם את ברכת "שעשה ניסים" אין לברך. ועיין משנ"ב תרעא מד, שביום הראשון של חנוכה אין לכבד בהדלקת הנרות אדם שהוא בשנת אֵבֶל על אחד מהוריו, כיוון שאין זה ראוי שאדם אָבֵל יברך ברכת "שהחיינו" במעמד ציבורי, ועיין חזון עובדיה עמ' ס, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נח סעיף לא, שיוצאי ספרד אינם נזהרים בזה.

משנ"ב תרעא מד.

מנחת שלמה (מכון אוצרות שלמה) חלק ב סימן נג אות ב ד"ה ומיהו בעיקר, חזון עובדיה עמ' מג. ועיין שו"ת שבט הלוי חלק א סימן קפה אות א, שכתב כעין זה. ועיין חזון עובדיה שם, שהביא טעמים נוספים לכך.

שו"ע תרעא ז, ורמ"א שם, ומשנ"ב שם. ועיין שו"ת בצל החכמה חלק ב סימן נ סוף אות ו, ושונה הלכות עם הערות תורת המועדים תרעא ס"ק ל, בשם הגרי"ש אלישיב, וירושלים במועדיה עמ' רנא, שיש להניח את הנרות בצד דרום, גם כאשר כיוון התפילה איננו למזרח. ועיין משנ"ב שם מג, שהמדליק עומד כאשר אחוריו לדרום ופניו לצפון, ועיין כף החיים תרעא סט, שמנהג יוצאי ספרד שהמדליק עומד כאשר פניו לדרום ואחוריו לצפון. ועיין משנ"ב תרעא כז, שיש להניח את הנרות במקום גבוה, כדי שייראו היטב לכל הקהל.

ימי החנוכה (שכטר) עמ' קו, בשם הגר"נ קרליץ. ועיין שו"ת שבט הלוי חלק ח סימן קנו סוף אות א, וחזון עובדיה עמ' מו, שבמקומות שבהם הקהל מתפזר לביתו לאחר תפילת ערבית, וישנו חשש שהשארת נרות דולקים ללא השגחה תגרום חלילה לשרפה, אפשר לכבות את הנרות, אף שהנרות לא דלקו חצי שעה.

עיין ביאור הלכה תרעא ז ד"ה ויש, חזון עובדיה עמ' נב, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נח סעיף קכד. ועיין שו"ת רב פעלים חלק ב סימן סב, שנשים מצטרפות לעשרה לעניין זה, ועיין חזון עובדיה עמ' נב שגם קטנים שהגיעו לחינוך מצטרפים לעשרה לעניין זה, ועיין אור לציון חלק ד פרק מב שאלה טו, שחולק וסובר שנשים וקטנים אינם מצטרפים לעשרה. עיין מגן אברהם תרעא י, ומשנ"ב תרעא מז, וביאור הלכה שם ד"ה ויש, וחזון עובדיה עמ' נב, שאם בשעת ההדלקה אין עשרה, אבל ידוע שלאחר מכן, בעוד הנרות דולקים, יבואו עוד אנשים ויהיו עשרה, אפשר להדליק בברכה, ועיין מור וקציעה תרעא ד"ה וכתב במג"א, וכף החיים תרעא עח, ונתיבי עם תרעא ג, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נח סעיף קכז, ואור לציון חלק ד פרק מב שאלה טו, שחולקים וסוברים שאם אין עשרה בשעת ההדלקה, אין לברך על הדלקת הנרות.

שו"ת בנין שלמה לגר"ש כהן סימן נג, שו"ת מלמד להועיל חלק א (אורח חיים) סימן קכא, חזון עובדיה עמ' א הערה א, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נח סעיף קכח. ועיין ירושלים במועדיה עמ' רנב, שכתב טעם נוסף, כדי להזכיר לציבור לומר "על הניסים".

חזון עובדיה עמ' ב, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נח סעיף קכח.