logo-white

תוכן עניינים

הלכות חנוכה

הלכות חנוכה מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט

הלכות חנוכה - תוכן עניינים:

פרק י - הדלקת נרות בערב שבת ובמוצאי שבת

facebook email whatsapp

ראוי להתפלל תפילת מנחה לפני הדלקת הנרות1, כיוון שתפילת מנחה היא כנגד קרבן תמיד של בין הערביים, והדלקת נרות היא זכר לנס שנעשה במנורה, והקרבת התמיד קודמת להדלקת הנרות במקדש2

בימי חול, הלכה זו קלה ליישום, כיוון שזמן תפילת מנחה הוא לפני השקיעה, ואת הנרות מדליקים לאחר מכן (בשקיעה או בצאת הכוכבים). אך בערב שבת, הלכה זו קשה יותר ליישום, כיוון שבערב שבת מקדימים להדליק נרות כעשרים וחמש דקות לפני השקיעה, ואת תפילת מנחה מתפללים בדרך כלל סמוך לשקיעה. לכן, בערב שבת חנוכה יש להשתדל להתפלל מנחה מבעוד יום. אבל אם אין מניין שמתפללים בו מבעוד יום, אין להתפלל ביחידות לשם כך, כיוון שתפילה במניין חשובה יותר מהקדמת תפילת מנחה להדלקת הנרות; אלא יש להדליק נרות חנוכה ולאחר מכן ללכת להתפלל מנחה במניין בבית הכנסת3.

 

1.
משנ"ב תרעט ב, חזון עובדיה עמ' קעט, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נח סעיף קיד.
2.
ברכי יוסף תרעט ב.
3.
עיין כף החיים תרעא עט, עיין חזון עובדיה עמ' קעט, עיין באר ישראל (ישראלזון) חנוכה עמ' עד, בשם הגרי"ש אלישיב. ועיין שו"ת צור יעקב (הורביץ) חלק א סימן קלו, שמיישב את מנהג העולם שאינם מדקדקים להתפלל מנחה מבעוד יום, ומקדימים את הדלקת הנרות לתפילת מנחה.

מקדימים להדליק את נרות החנוכה לפני שמדליקים את נרות השבת1. ואף שכלל בידינו: 'תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם', ולפי זה היה צריך להקדים את הדלקת נרות השבת, בכל זאת מקדימים את הדלקת נרות החנוכה. הטעם לכך הוא שיש פוסקים הסוברים שבהדלקת נרות השבת, אדם מקבל על עצמו את קדושת השבת, ואסור לו לעשות מלאכה. לדעה זו, אם יקדים אדם להדליק נרות שבת, הוא לא יוכל להדליק את נרות החנוכה לאחר מכן. אמנם יש חולקים על כך, ולדבריהם אין בהדלקת נרות השבת קבלה של השבת, ואף על פי כן מקדימים ומדליקים את נרות החנוכה, כדי לא להיכנס למחלוקת2. ועוד, שאף אם הדבר מותר, אין זה נאה לעשות מלאכה לאחר הדלקת נרות השבת3.

 

1.
שו"ע תרעט א. ועיין פרק ז הערה 1, שאם הנרות כבו לפני כניסת השבת, יש לחזור ולהדליקם, ואם המדליק קיבל שבת, יאמר לחברו שעדיין לא קיבל שבת שידליק את הנרות עבורו.
2.
עיין משנ"ב תרעט א. ועיין בן איש חי שנה ראשונה פרשת וישב אות כ, ושו"ת בנין שלמה סימן נג, ומשנ"ב עם הערות איש מצליח על שו"ע תרעט א, שגם כאשר האישה מדליקה נרות שבת והבעל מדליק את נרות החנוכה, יש להקדים את הדלקת נרות החנוכה להדלקת נרות השבת.
3.
ערוך השלחן תרעט א. ועיין ילקוט יוסף (תש"פ) עמ' תקלא, שכתב טעמים נוספים להקדמת הדלקת נרות החנוכה לנרות השבת.

בערב שבת, יש להשתמש לצורך נרות חנוכה בנרות גדולים, שיספיקו לדלוק כשעה ורבע. זאת משום שמקבלים שבת כעשרים וחמש דקות לפני השקיעה, ומשך הזמן בין השקיעה לצאת הכוכבים הוא כעשרים דקות, ולאחר צאת הכוכבים, הנרות צריכים לדלוק עוד חצי שעה1.

 

1.
עיין משנ"ב תרעט ב. עיין חזון עובדיה עמ' ע, שבערב שבת חנוכה יש להדליק את נרות החנוכה כרבע שעה לפני השקיעה, ולאחר מכן להדליק את נרות שבת. עיין לוח ארץ ישראל (טוקצינסקי), והליכות שלמה פרק טז הערה 67, שאף שבירושלים נוהגים רבים להדליק את נרות השבת ארבעים דקות לפני השקיעה, בשבת חנוכה יש להדליק את נרות החנוכה עשרים וחמש דקות לפני השקיעה, ולאחר מכן להדליק נרות שבת, ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נח סעיף קטז, ואשרי האיש פרק לז אות ט, שיש להדליק נרות שבת ארבעים דקות לפני השקיעה כפי הנהוג כל השנה, ואת נרות החנוכה יש הדליק קודם לכן.

יש הנוהגים להקדים ולהתפלל ערבית במוצאי שבת, כעשר דקות לפני זמן צאת השבת, כדי שיוכלו להדליק נרות חנוכה מיד בצאת השבת1. ויש הנוהגים להתפלל ערבית בצאת השבת כרגיל2. ולמנהג כולם, בסיום התפילה מזדרזים ללכת הביתה להדליק נרות. וטוב להכין את הנרות למוצאי שבת כבר בערב שבת, כדי שיהיה ניתן להדליק את הנרות סמוך לצאת השבת3

בהגיע אדם לביתו, עומדות בפניו שתי מצוות: מצוות הבדלה ומצוות הדלקת נרות חנוכה. יש סוברים שיש להבדיל תחילה ולאחר מכן להדליק נרות חנוכה, שכן כלל בידינו: 'תדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם'4. ויש סוברים שיש להדליק נרות חנוכה תחילה, משום מעלת פרסום הנס, וכדי לאחר ביציאת השבת5. מחלוקת זו אינה מוכרעת, וכל אחד יכול לנהוג כפי הדרך המועדפת עליו6. ורוב יוצאי ספרד נוהגים להקדים את ההבדלה להדלקת הנרות7

אין לברך ברכת "בורא מאורי האש" על נרות החנוכה, מפני שאסור להשתמש באורם8.

 

1.
עיין מעשה רב אות רלז, לוח ארץ ישראל (טוקצינסקי). ועיין הליכות שלמה פרק טז הערה 69, ושבות יצחק חנוכה פרק ד אות ב, שהגרש"ז אוירבך נהג להדליק נרות במוצאי שבת, כשלושים וחמש עד ארבעים דקות אחר שקיעת החמה, ועל כל פנים, לא יאוחר מחמישים דקות לאחר השקיעה, כיוון שחמישים דקות לאחר השקיעה הן כחצי שעה לאחר צאת הכוכבים, ועיקר זמן הדלקת הנרות הוא בחצי השעה הסמוכה לצאת הכוכבים. ועיין עובדות והנהגות לבית בריסק חלק ב עמ' ק, בשם הגרי"ז סולוביצ'יק, שזמן הדלקת נרות במוצאי שבת הוא בזמן שבו רגילים להוציא את השבת, ואין צריך לדקדק ולהדליק בחצי השעה הסמוכה לצאת הכוכבים, ועיין מצות ראיה למרן הרב קוק זצ"ל סימן תרפא.
2.
אשי ישראל (פויפר) עמ' תשצ (מהדורת תשס"ח) שאלה שפז, בשם החזון איש. והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שכל בית כנסת ינהג כמנהגו, והמקדימים להתפלל יכוונו את הזמן שלא יסיימו את התפילה לפני זמן צאת שבת המפורסם בלוחות הזמנים, כדי שלא יטעו להדליק נרות לפני צאת השבת.
3.
לוח ארץ ישראל (טוקצינסקי), לוח ההלכות והמנהגים (זלזניק). עיין חזון עובדיה עמ' קפו, וקובץ מבית לוי גיליון י עמ' כא, בשם הגר"ש ווזנר, וחוט שני עמ' שיח, שהנוהגים להחמיר במוצאי שבת כשיטת רבנו תם, שלא לעשות מלאכה קודם שיחלפו שבעים ושתיים דקות משקיעת החמה, יחמירו כן גם במוצאי שבת חנוכה, וידליקו נרות לאחר זמן זה, ועיין הליכות שלמה פרק טז דבר הלכה לא, שחולק.
4.
ט"ז תרפא א, ועיין ביאור הלכה תרפא ב ד"ה מדליקין, שהרבה אחרונים סוברים כן.
5.
מגן אברהם תרפא א, ועיין ביאור הלכה תרפא ב ד"ה מדליקין, שהרבה אחרונים סוברים כן. ועיין משנ"ב תרפא ב, שאדם ששכח לומר "אתה חוננתנו", יאמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול" לפני הדלקת הנרות, כיוון שאסור לעשות מלאכה לפני הבדלה.
6.
משנ"ב תרפא ג, ביאור הלכה תרפא ב סוף ד"ה מדליקין.
7.
בן איש חי שנה ראשונה פרשת וישב אות כא, עיין כף החיים תרפא ד, חזון עובדיה עמ' קפב, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נח סעיף קכ, אור לציון חלק ד פרק מג שאלה י, קיצור שלחן ערוך (טולידאנו) סימן תרכב סעיף ב. ועיין משנ"ב עם הערות איש מצליח על רמ"א תרפא ב, שיוצאי ספרד הנוהגים להקדים את הדלקת הנרות להבדלה, יש להם על מי לסמוך. ועיין שו"ע תרפא ב, שהנוהגים להבדיל בבית הכנסת על הכוס, מקדימים להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת לפני ההבדלה, ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נח סעיף קיט, ואור לציון שם הערה י, שבבית הכנסת מקדימים את הדלקת הנרות להבדלה, כדי שהציבור לא יעזוב את הנרות מיד אחרי הדלקתם וילך לו.
8.
שו"ע תרפא א.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ