אדם נשוי שאינו נמצא בביתו, כגון חייל בשירות מילואים, או אדם שיצא לעסקיו וישן במלון, יוצא ידי חובת הדלקת נרות בהדלקת אשתו1. ואפילו אם הוא רוצה להדליק נרות בעצמו, אינו רשאי לברך על הדלקתו, משום שהוא נפטר בהדלקת אשתו בעל כורחו; זוהי דעת מרן השלחן ערוך, וכך נוהגים יוצאי ספרד2. אבל לדעת הרמ"א, אדם נשוי יכול להחליט שאינו רוצה לצאת בהדלקת אשתו, ולהדליק ולברך בעצמו3. ויוצא אשכנז הסומך בזה על הרמ"א, אין למחות בידו. וכדי להימנע מחשש ברכה לבטלה, יקפיד להדליק את הנרות לפני שאשתו מדליקה4.