הברכות צריכות להיאמר לפני הדלקת הנרות, כמו שאמרו חכמים: "כל המצוות מברך עליהן עובר (-קודם) לעשייתן"1, וזאת כדי שהאדם יתקדש על ידי הברכה, ויעשה את המצווה מתוך קדושה2. לכן אין להדליק את הנרות תוך כדי הברכות, אלא יש לסיים את הברכות, ומיד לאחר מכן להדליק את הנרות3.
אסור להפסיק בדיבור בין הברכה להדלקה4, כדי שיהיה ניכר שהברכה מתייחסת למעשה ההדלקה5. ולכן אדם שהדליק את הנרות וכבה הנר שבידו או נשפך השמן שבנר, לא יבקש מבני ביתו גפרורים או שמן, אלא ייקח אותם בעצמו. ואם ביקש מבני ביתו, אינו צריך לחזור ולברך, מכיוון שהדיבור היה לצורך ההדלקה6. אך אם דיבר - אפילו מילה אחת - בין הברכה להדלקת הנר הראשון בדבר שאינו נוגע להדלקה, צריך לחזור ולברך את ברכת "להדליק נר של חנוכה" ואת ברכת "שעשה ניסים"; אך את ברכת "שהחיינו" לא יחזור ויברך, כיוון שיוצאים ידי חובת ברכה זו גם אם אינה נאמרת בצמוד למצווה אלא סמוך לה7.