logo-white

תוכן עניינים

הלכות חנוכה

הלכות חנוכה מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט

הלכות חנוכה - תוכן עניינים:

פרק ז - משך הזמן שהנרות צריכים לדלוק

facebook email whatsapp

מצוות נר חנוכה מתקיימת מיד בהדלקת הנר, ואף אם הנר כבה לאחר מכן, כגון שמישהו נתקל בחנוכייה והפיל אותה, יצא המדליק ידי חובה. וזהו מה שאמרו חכמים: "הדלקה עושה מצווה"1

ורמז יש בדבר, שבכל הנוגע לריבוי אור תורה ומצוות בעולם, עיקר חובתנו היא בהשתדלות, ואף אם מאמצינו לא נשאו פרי, לא היה עמלנו לשווא, שכן עצם ההשתדלות והמאמץ מרבים אור בעולם הרבה מעבר לתוצאות המעשיות2

וכתבו אחרונים, שאף שהמדליק יצא ידי חובת המצווה, ראוי שידליק שוב את הנר, כדי לפרסם את הנס3. ואף בזה יש רמז, שאף אם מאמצינו להרבות אור תורה ומצוות לא נשאו פרי, בל נתייאש, אלא נשתדל ונתאמץ עוד.

 

1.
שו"ע תרעג ב. ועיין שו"ע שם, שדין זה נכון גם בערב שבת, ועיין ט"ז תרעג ט, שחולק וסובר שבערב שבת יש לחזור ולהדליק את הנרות ללא ברכה, כיוון שהנרות לא דלקו כלל בזמן החיוב, ואם המדליק קיבל שבת, יבקש מחברו שעדיין לא קיבל שבת שידליק את הנרות עבורו, ועיין משנ"ב תרעג כז, וחזון עובדיה עמ' קי, שראוי להחמיר כדעת הט"ז. ועיין ביאור הלכה תרעב א ד"ה ובלבד, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נח סעיף נב, שאדם שהדליק נרות מפלג המנחה, והנרות כבו לפני צאת הכוכבים, צריך לחזור ולהדליקם ללא ברכה, כיוון שהנרות לא דלקו בזמן החיוב. ועיין שער הציון תרעג לב, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נח סעף נא, שאדם שכיבה את הנרות בכוונה, צריך לחזור ולהדליקם ללא ברכה.
2.
עיין קובץ חכמי לב גיליון א עמ' קעח. ועיין פניני הראי"ה סוף עמ' 426.
3.
משנ"ב תרעג כז, חזון עובדיה עמ' קו, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נח סעיף נ.

מכיוון ש'הדלקה עושה מצווה', בשעת ההדלקה צריך שהנר יהיה ראוי לדלוק חצי שעה, ולכן בשעת הדלקת הנר, יש לשים לב שיש בו מספיק שמן1. אדם שהדליק נרות והתברר שבשעת ההדלקה לא היה בהם מספיק שמן כדי שהנר ידלק חצי שעה, צריך לכבות את הנרות, להוסיף שמן ולחזור ולהדליק את הנרות כראוי. אך לא יברך שוב, כי יש חולקים על דין זה, וסוברים שאין צורך שהנר יהיה ראוי לדלוק חצי שעה, ואף שאין הלכה כדבריהם, לעניין הברכה חוששים לדעתם, שכלל גדול בידינו: ספק ברכות להקל2

כמו כן יש להניח את הנרות במקום שהרוח לא תכבה אותם במשך חצי שעה. ואם הנרות הודלקו במקום שיש בו רוח, והם כבו מהרוח, יש לחזור ולהדליקם, אך אין לברך שוב על הדלקתם3.

 

1.
שו"ע תרעב ב, ומשנ"ב תרעג כה.
2.
שו"ע תרעה ב, ונשמת אדם כלל קנד ס"ק א, ומשנ"ב תרעה ח, וחזון עובדיה עמ' קיב.
3.
משנ"ב תרעג כה, חזון עובדיה עמ' קו. ועיין משנ"ב שם, ושער הציון שם ל, שהטעם לכך שאין צריך לחזור ולברך כאשר הנרות כבו מחמת הרוח, הוא משום שאפשר שבשעת ההדלקה לא היה ברור שהנרות יכבו, ועיין שו"ת אז נדברו חלק ו סימן יב אות ב, ומשנה אחרונה תרעג הערה מט, שבדין זה המשנ"ב לא כתב שאין צריך לחזור ולברך מהטעם שהובא בפסקה הקודמת (שיש סוברים שיוצאים ידי חובה בנר שאינו ראוי לדלוק חצי שעה), כיוון שהמשנ"ב חשש לסברת הנשמת אדם בכלל קנד ס"ק ב, שמקרה זה, שהנר אינו ראוי לדלוק בוודאות אפילו רגע אחד, גרוע יותר מנר שראוי לדלוק בוודאות זמן מה. ועיין משנ"ב תרעג כה, שאם בשעת ההדלקה ניכר שהאש אינה נאחזת בפתילה כראוי, וברור שהנר יכבה במהרה, אינו יוצא בהדלקה זו, וצריך לחזור ולהדליק את הנר כראוי, ועיין ערוך השלחן תרעג טז, שבמקרה זה, צריך לחזור ולברך (אם המדליק דיבר שלא מעניין ההדלקה בין הברכה להדלקה השנייה), ועיין חזון עובדיה עמ' קו, שמשמע שגם במקרה זה אין צריך לחזור ולברך.

הנוהגים להדליק נר חנוכה בפתח הבית מבחוץ, נעזרים בדרך כלל בתיבת זכוכית, ובשעת ההדלקה פותחים את דלת התיבה כדי להדליק את הנרות. במצב זה, כשדלת התיבה פתוחה, הרוח נכנסת לתיבה ופעמים שאין הנר ראוי לדלוק באופן זה חצי שעה. לכן יש מן האחרונים שסובר שאין יוצאים ידי חובת המצווה באופן זה1. אבל ההלכה כדעת רוב האחרונים, שיוצאים ידי חובה באופן זה2, שכן סוף סוף הנרות ידלקו חצי שעה3. ועוד, שמכיוון שביד המדליק לסגור את דלת התיבה, והדלקתו היא על מנת לסגור אותה, הרי זו נחשבת הדלקה שאינה עומדת לכבות4. והרוצה להדר יחסום בגופו את הרוח, באופן שגם בשעת ההדלקה יהיה הנר ראוי לדלוק חצי שעה5.

 

1.
שו"ת הר צבי אורח חיים חלק ב סימן קיד, בשם מהרי"ל דסקין.
2.
שו"ת הר צבי שם, הליכות שלמה פרק טו סעיף ו, אשרי האיש פרק לד אות כא, אז נדברו חלק ו סימן יב אות ב, תשובות והנהגות חלק ב סימן שמב אות ח.
3.
אז נדברו חלק ו סימן יב אות ב.
4.
שו"ת הר צבי אורח חיים חלק ב סימן קיד, הליכות שלמה פרק טו דבר הלכה יא, אשרי האיש פרק לד אות כא.
5.
הליכות שלמה פרק טו הערה 25, עיין אשרי האיש פרק לד אות כא.

אין להדליק את הנרות במקום אחד ולהעבירם לאחר מכן למקום אחר, שכן כיוון ש'הדלקה עושה מצווה', הנרות צריכים לעמוד במקום הראוי כבר בזמן ההדלקה. ועוד, שאם יעביר את הנרות ממקום למקום, יֵרָאֶה הדבר כאילו הנרות הודלקו כדי ליהנות מאורם1. אבל מותר להזיז קצת את הנרות באופן שניכר שאינו מטלטל אותם כדי ליהנות מאורם2. ולכן מותר להזיז קצת את החנוכייה, כדי לפנות מקום לחנוכייה נוספת, וכן מותר להזיז את הנרות לצורכם, כגון כשלפתע החלה לנשב רוח שאינה מצויה, העלולה לכבות את הנרות3.

 

1.
עיין שו"ע תרעה א, ומשנ"ב שם.
2.
חוט שני חנוכה עמ' שכ, שו"ת שבט הקהתי חלק ה סימן קיג.
3.
מקראי קדש לרב הררי פרק ז סעיף ג, בשם הגר"מ אליהו, הלכות חג בחג פרק ט הערה 26.

לאחר שהנרות דלקו חצי שעה, מותר לכבות אותם, שהרי כבר התקיימה המצווה1. ויש מחמירים שלא לכבות את הנרות גם לאחר שהנרות דלקו חצי שעה, כי לדעתם כל השמן שבנר הוקצה למצווה2, ועוד שבימינו הזמן שתכלה רגל מן השוק מאוחר יותר, וטוב שהנרות ידלקו זמן רב3.

 

1.
שו"ע תרעב ב.
2.
משנ"ב שם תרעב ז. ועיין משנ"ב שם, שניתן להתנות לפני ההדלקה שרק השמן הדרוש לדלקת הנרות חצי שעה יוקצה למצווה, ואז אפשר לכבות את הנרות לאחר תום זמן זה.
3.
כן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. ועיין פרק ו הערה 2.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ