שמן זית ונרות שעווה

שו"ע ורמ"א תרעג א. ועיין חוט שני עמ' שיט, וירושלים במועדיה עמ' קצט, והגר"א וייס שליט"א בקובץ דרכי הוראה גיליון ד עמ' פב, ששמן בעל חומציות גבוהה המיועד למאור ולא לאכילה, כשר להדלקה לכתחילה, ועיין אשרי האיש פרק לד אות יג, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נח סעיף עא, שחולקים, ועיין ילקוט יוסף (תש"פ) עמ' שיט ואילך, שהאריך בזה. ועיין תשובות והנהגות חלק ג סימן ריח, והגר"א וייס שליט"א בקובץ דרכי הוראה גליון ד עמ' פד, ששמן זית מוצק אינו מהודר להדלקה, כיוון שאינו דומה לשמן שבו נעשה הנס, ועיין שו"ת שבט הלוי חלק ט סימן קמג, ואשרי האיש פרק לד אות טז, שחולקים. ועיין שדי חמד מערכת חנוכה אות טו, והליכות שלמה פרק יג דבר הלכה יב, ושו"ת להורות נתן חלק א סימן ל, ושו"ת שמע שלמה חלק ד סימן כא אותיות ב-ד, שהשמן אינו צריך להיות שייך למדליק, ועיין מקראי קודש לגרצ"פ פרנק, ופניני חנוכה עמ' טז, בשם הגרי"ש אלישיב, שחולקים. ועיין בן איש חי שנה ראשונה פרשת וישב אות יב, וכף החיים תרעג יא, שאין להדליק את הנרות בשמן שהונח תחת המיטה שישנו עליה בלילה, כיוון ששורה עליו רוח רעה והוא אינו ראוי לאכילה, ועיין חזון עובדיה עמ' פח, שחולק. ועיין משנ"ב תרעז יז, שמותר להשתמש בשמן שנותר בבזיך להדלקת הנרות של היום למחרת.

משנ"ב תרעג ד. ועיין מצות ראיה למרן הרב קוק זצ"ל סימן תרעג סעיף א, שנר שעווה שאורו צלול יותר משמן זית, עדיף משמן זית, ועיין שלחן שלמה (מירקיש) תרעג א, ומנחת פתים תרעג א, וארחות חיים (כהנא) תרעג ב, שחולקים. ועיין פאת השלחן עם בית רידב"ז הלכות שמיטה פרק ה סעיף ט, ודרך אמונה שמיטה פרק ה ס"ק מט, בשם החזון איש, ושו"ת שבט הלוי חלק א סימן קפד, שאין להדליק נר חנוכה בשמן של שביעית, כיוון שאסור להשתמש לאור הנרות, ונמצא שמפסיד את השמן, ועיין מנחת שלמה חלק א סימן מב, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נח סעיף עג, ואור לציון חלק ד פרק מד שאלה ד, שחולקים, ועיין באהלה של תורה חלק ג סימן נד, שיש לסמוך על הוראת המנחת שלמה. ועיין חזון עובדיה עמ' פו, שאסור להדליק נר חנוכה בשמן של טבל טמא, ועיין באהלה של תורה חלק ד סימן נג, שחולק. ועיין חזון עובדיה עמ' עז, והרב יואל פרידמן בקובץ אמונת עתיך גיליון 7 עמ' 28, שמותר לכהן להדליק את הנרות בשמן תרומה טמא (שמן שרפה).