logo-white

תוכן עניינים

הלכות חנוכה

הלכות חנוכה מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט

הלכות חנוכה - תוכן עניינים:

פרק ו - דיני הנר

facebook email whatsapp

כדי להרבות בפרסום הנס, לא די בכך שהנר ידלק זמן קצר, אלא צריך שהנר ידלק לפחות חצי שעה1. והנוהגים להדליק נרות בשקיעת החמה, טוב שיקפידו שהנרות ידלקו כחמישים דקות, עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים, כדי לצאת ידי חובת הסוברים שזמן ההדלקה הוא בצאת הכוכבים2

בערב שבת, מקדימים להדליק את נרות החנוכה כעשרים וחמש דקות לפני השקיעה, ולכן יש להשתמש בנרות גדולים, שיספיקו לדלוק כשעה ורבע. זאת כיוון שמדליקים נרות כעשרים וחמש דקות לפני השקיעה, ומשך הזמן בין השקיעה לצאת הכוכבים הוא כעשרים דקות, ולאחר צאת הכוכבים, הנרות צריכים לדלוק עוד חצי שעה.

 

1.
שו"ע תרעב ב.
2.
עיין אגרות קודש לאדמו"ר מלובביץ' חלק י עמ' קנג, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נח סעיף נו, ימי הלל והודאה עמ' פ, בשם הגר"ח קנייבסקי, עיין הגר"ש דבליצקי קובץ ישורון גיליון מ עמ' רמד. ועיין הליכות שלמה פרק טו סעיף ח, ופניני חנוכה עמ' קסא, בשם הגרי"ש אלישיב, שיש הידור בכך שהנרות ידלקו כל זמן שעוברים ושבים מסתובבים בחוץ, כדי להרבות בפרסום הנס, ועיין הליכות שלמה שם הערה 39, שנרות החנוכייה של הגרש"ז אוירבך דלקו בערך עד השעה אחת עשרה. ועיין עובדות והנהגות לבית בריסק חלק ד עמ' קג, בשם הגרי"ז, שיש להיזהר בדבר מן הדין, ועיין שם חלק ב עמ' צט, בשם הגרי"ז, שלהפך, אין זו חובה מן הדין, ועיין חזון עובדיה עמ' סו, שאין בדבר חובה. ועיין נר חנוכה (ספטימוס) עמ' טו, שהחזון איש היה מכבה את נרות החנוכייה שלו חצי שעה אחר צאת הכוכבים.

כל השמנים והפתילות כשרים להדלקת נר חנוכה, ומצווה מן המובחר להדליק בשמן זית, שבו נעשה הנס. ואם אין שמן זית, יש להדליק בשמן שאורו זך ונקי1. הדלקה בשמן, אף שאינו שמן זית, עדיפה על הדלקה בנר שעווה, הואיל והנס נעשה בשמן2.

 

1.
שו"ע ורמ"א תרעג א. ועיין חוט שני עמ' שיט, וירושלים במועדיה עמ' קצט, והגר"א וייס שליט"א בקובץ דרכי הוראה גיליון ד עמ' פב, ששמן בעל חומציות גבוהה המיועד למאור ולא לאכילה, כשר להדלקה לכתחילה, ועיין אשרי האיש פרק לד אות יג, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נח סעיף עא, שחולקים, ועיין ילקוט יוסף (תש"פ) עמ' שיט ואילך, שהאריך בזה. ועיין תשובות והנהגות חלק ג סימן ריח, והגר"א וייס שליט"א בקובץ דרכי הוראה גליון ד עמ' פד, ששמן זית מוצק אינו מהודר להדלקה, כיוון שאינו דומה לשמן שבו נעשה הנס, ועיין שו"ת שבט הלוי חלק ט סימן קמג, ואשרי האיש פרק לד אות טז, שחולקים. ועיין שדי חמד מערכת חנוכה אות טו, והליכות שלמה פרק יג דבר הלכה יב, ושו"ת להורות נתן חלק א סימן ל, ושו"ת שמע שלמה חלק ד סימן כא אותיות ב-ד, שהשמן אינו צריך להיות שייך למדליק, ועיין מקראי קודש לגרצ"פ פרנק, ופניני חנוכה עמ' טז, בשם הגרי"ש אלישיב, שחולקים. ועיין בן איש חי שנה ראשונה פרשת וישב אות יב, וכף החיים תרעג יא, שאין להדליק את הנרות בשמן שהונח תחת המיטה שישנו עליה בלילה, כיוון ששורה עליו רוח רעה והוא אינו ראוי לאכילה, ועיין חזון עובדיה עמ' פח, שחולק. ועיין משנ"ב תרעז יז, שמותר להשתמש בשמן שנותר בבזיך להדלקת הנרות של היום למחרת.
2.
משנ"ב תרעג ד. ועיין מצות ראיה למרן הרב קוק זצ"ל סימן תרעג סעיף א, שנר שעווה שאורו צלול יותר משמן זית, עדיף משמן זית, ועיין שלחן שלמה (מירקיש) תרעג א, ומנחת פתים תרעג א, וארחות חיים (כהנא) תרעג ב, שחולקים. ועיין פאת השלחן עם בית רידב"ז הלכות שמיטה פרק ה סעיף ט, ודרך אמונה שמיטה פרק ה ס"ק מט, בשם החזון איש, ושו"ת שבט הלוי חלק א סימן קפד, שאין להדליק נר חנוכה בשמן של שביעית, כיוון שאסור להשתמש לאור הנרות, ונמצא שמפסיד את השמן, ועיין מנחת שלמה חלק א סימן מב, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נח סעיף עג, ואור לציון חלק ד פרק מד שאלה ד, שחולקים, ועיין באהלה של תורה חלק ג סימן נד, שיש לסמוך על הוראת המנחת שלמה. ועיין חזון עובדיה עמ' פו, שאסור להדליק נר חנוכה בשמן של טבל טמא, ועיין באהלה של תורה חלק ד סימן נג, שחולק. ועיין חזון עובדיה עמ' עז, והרב יואל פרידמן בקובץ אמונת עתיך גיליון 7 עמ' 28, שמותר לכהן להדליק את הנרות בשמן תרומה טמא (שמן שרפה).

עם המצאת נורת הליבון החשמלית הכריעו הפוסקים שהדלקתה אסורה בשבת, כיוון שחוט הלהט שבה נחשב כאש. בעקבות זאת התעוררה שאלה אם ניתן לצאת ידי חובת הדלקת נר חנוכה בהדלקת נורת ליבון חשמלית. יש סוברים שיוצאים בה ידי חובה, ובלבד שיהיה ניכר שהדליקוה לשם מצוות נר חנוכה, ושתהיה בה סוללה שמספיקה לחצי שעה לפחות. לפי דעה זו, הסוללה נחשבת כשמן, וחוט הלהט כאש1. אבל רוב האחרונים סוברים שאין יוצאים ידי חובת נר חנוכה בהדלקת נורה חשמלית2, שכן אין הנורה נחשבת נר, הואיל ואין בה שמן ופתילה3. ובשעת הדחק כאשר אין לאדם אפשרות אחרת, כגון חולה המאושפז בבית חולים, שאינו רשאי להדליק נר בחדרו, יש להדליק נורת ליבון חשמלית הדולקת על ידי סוללה, אך אין לברך על ההדלקה, מכיוון שלדעת הרבה פוסקים אין מקיימים את המצווה בהדלקת נורה חשמלית4. נורה חשמלית שאין בה חוט להט, כגון נורת לֵד, פסולה להדלקה לדעת הכול5

כדי לכבד את המצווה, טוב להדליק נרות בחנוכייה יפה ומהודרת6. ומצווה מן המובחר שנרות החנוכייה יהיו בגובה שווה ובשורה אחת (ולא בעיגול), כדוגמת מנורת המקדש7.

 

1.
הליכות שלמה פרק טו סעיף ג, קובץ תשובות לגרי"ש אלישיב חלק ג סימן קג, עיין אור לציון חלק ד פרק מד שאלה ב, ירושלים במועדיה עמ' רמג-רמה. ועיין הליכות שלמה שם הערה 11, ואור לציון שם הערה מ, שאין לברך על נורה חשמלית המחוברת ישירות למערכת החשמל (ללא סוללה), כיוון שבזרם החשמל הכללי נוצר בכל רגע ורגע זרם חדש בתחנה, שלא היה לפני כן בעולם, ונמצא שבשעת ההדלקה, לא היה בנר שיעור שמן שיהיה ראוי לדלוק חצי שעה. ועיין קובץ תשובות שם, שמשמע שגם נורה חשמלית המחוברת ישירות למערכת החשמל (ללא סוללה) כשרה להדלקה. ועיין הליכות שלמה שם, שלכתחילה אין לקיים את המצווה בנורה חשמלית, כיוון שיש בדבר ספקות שונים, ורק מי שאין לו ברירה אחרת, יכול להדליק נורת ליבון חשמלית.
2.
מצות ראיה למרן הרב קוק זצ"ל תרעג א ד"ה ולענין נר, כף החיים תרעג יט, ישכיל עבדי חלק ג אורח חיים סימן יז, משפטי עוזיאל חלק א סימן ז, קובץ הלכות לגר"ש קמינצקי עמ' כו, בשם הגר"מ פיינשטיין, ציץ אליעזר חלק כ סימן מה, חזון עובדיה עמ' צג, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נח סעיף עה, דבר חברון מועדים עמ' שכא, קובץ הלכות לגר"ש קמינצקי פרק א סעיף יג.
3.
שו"ת הרב צבי חלק ב סוף סימן קיד, חזון עובדיה עמ' צג. ועיין חזון עובדיה שם, שכתב טעמים נוספים לכך.
4.
עיין חזון עובדיה עמ' צז.
5.
הליכות שלמה פרק טו סוף הערה 11, ירושלים במועדיה עמ' רמה.
6.
משנ"ב תרעג כח. ועיין אשרי האיש פרק לו אות ב, שאדם שיש לו חנוכייה יקרה, והוא חושש להניח אותה בחוץ, טוב יותר שידליק בחנוכייה פשוטה בחוץ, משידליק בחנוכייה יקרה בתוך הבית.
7.
עיין חיי אדם כלל קנד סעיף י, וביאור הלכה תרעא ד ד"ה ומותר, ושו"ת רב פעלים חלק ד אורח חיים סימן ל ד"ה אך דע.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ