מקום הנחת הנרות בפתח הבית

שו"ע תרעא ז. ועיין ערוך השלחן תרעו יא, ומעדני שלמה (תשע"ו) עמ' ריט, בשם הגרש"ז אוירבך, ונר חנוכה (ספטימוס) פרק ג הערה לג, בשם הגר"ח קנייבסקי, וילקוט יוסף (תש"פ) עמ' קסו, שדין זה אינו מעכב, ואם הדליק רחוק מטפח הסמוך לפתח יצא ידי חובה, ועיין פניני חנוכה עמ' פט, בשם הגרי"ש אלישיב, שחולק. ועיין פניני חנוכה עמ' צא, בשם הגרי"ש אלישיב, וחוט שני עמ' שיג, שצריך שהנר יהיה בטפח הסמוך לפתח, ולא די בכך שתא הזכוכית של החנוכייה יהיה בטפח הסמוך לפתח, ועיין קובץ הלכות לגר"ש קמינצקי פרק ח סעיף ו, שחולק וסובר שדי בכך שתא הזכוכית של החנוכייה או השולחן שעליו מניחים את הנרות יהיו בטפח הסמוך לפתח. ועיין ארחות רבינו (תשע"ד) חלק ג עמ' קלב, בשם הגרי"י קנייבסקי, שאין צריך לדקדק בשיעור מדויק של טפח. ועיין הליכות שלמה פרק יד סעיף א, וחוט שני עמ' שיג, וירושלים במועדיה עמ' קצב, שרבים המדליקים בפתח אחד, רשאים להניח את הנרות זה בצד זה, אף שרק נרותיו של הראשון הם בטפח הסמוך לפתח, הואיל וניכר שכל הנרות שייכים לפתח, ועיין שבות יצחק חנוכה פרק ו עמ' קיב, בשם הגרי"ש אלישיב, שחולק. ועיין מעדני שלמה (תשע"ו) עמ' רכג, בשם הגרש"ז אוירבך, שמזוזת הפתח נחשבת חלק מהפתח.

ב"ח תרעא סוף אות ז. ועיין משנ"ב תרעא לא, שכתב טעם אחר, שאם הנרות יהיו רחוקים יותר מטפח מהפתח, לא יהיה ניכר שבעל הבית הניחם שם.

שו"ע תרעא ז. ועיין הליכות שלמה פרק יד דבר הלכה א, שאם אין מספיק מקום בצד שמאל של הפתח לכל החנוכיות, רשאים להניח את החנוכיות גם בצד ימין של הפתח.

קהלת ד יב. שו"ת מהרי"ל סימן מ.

שו"ע תרעא ז.

משנ"ב תרעא לד.

עיין תפארת יעקב (שפירא) מדות פרק ב אות י.