מי שלא הדליק נרות חנוכה בזמן, יכול להדליק 'עד שתכלה רגל מן השוק'. ופירשו בגמרא שהכוונה לזמן שבו עוזבים את השוק גויים שמכרו עצים להסקה, והתעכבו שם קצת אחרי שהסוחרים האחרים חזרו לביתם1. ורמז יש בכך שהגדירו חכמים את זמן ההדלקה על פי גויים, ללמדנו שעלינו להפיץ את אור התורה והמצוות כך שגם הגויים יהיו מוארים על ידו2.
בזמן התלמוד, משך הזמן של 'עד שתכלה רגל מן השוק' היה כחצי שעה לאחר זמן ההדלקה3, כיוון שעם רדת החשכה, החנויות היו נסגרות, ואנשים לא הסתובבו בחוץ, שכן הרחובות לא היו מוארים. אולם בימינו, שנהנים מאור החשמל, וחיי המסחר ממשיכים זמן רב לאחר רדת החשכה, הזמן שתכלה רגל מן השוק מאוחר יותר4, והוא סביב השעה שמונה בערב5.
מי שלא הדליק נרות חנוכה עד שעבר הזמן שתכלה רגל מן השוק, יכול בדיעבד להדליק נרות חנוכה בברכה כל הלילה, עד עלות השחר6. יש סוברים שהאפשרות להדליק נרות לאחר שכלתה רגל מן השוק היא רק אם יהיו אנשים שיראו את הנרות7, כיוון שלדבריהם, כאשר הדלקת הנרות אינה נעשית בזמנה העיקרי, פרסום הנס הוא תנאי מעכב במצווה8. לדעה זו, אדם שחזר לביתו בשעה מאוחרת, ובני ביתו אינם נמצאים בבית, אינו יכול להדליק נרות בברכה. ויש סוברים שהאפשרות להדליק נרות לאחר שכלתה רגל מן השוק היא גם אם לא יהיו אנשים שיראו את הנרות, כיוון שלדבריהם, פרסום הנס אינו תנאי מעכב במצווה9. להלכה, לכתחילה יש להשתדל שיהיו אנשים שיראו את הנרות, כדי לצאת ידי כולם, אך כאשר הדבר אינו מתאפשר, אפשר להדליק נרות בברכה עד עלות השחר, גם אם לא יהיו אנשים שיראו את הנרות10.