logo-white

תוכן עניינים

הלכות חנוכה

הלכות חנוכה מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט

הלכות חנוכה - תוכן עניינים:

פרק ד - זמן ההדלקה. פרק ד - זמן ההדלקה

עד מתי אפשר להדליק נרות

facebook email whatsapp

מי שלא הדליק נרות חנוכה בזמן, יכול להדליק 'עד שתכלה רגל מן השוק'. ופירשו בגמרא שהכוונה לזמן שבו עוזבים את השוק גויים שמכרו עצים להסקה, והתעכבו שם קצת אחרי שהסוחרים האחרים חזרו לביתם1. ורמז יש בכך שהגדירו חכמים את זמן ההדלקה על פי גויים, ללמדנו שעלינו להפיץ את אור התורה והמצוות כך שגם הגויים יהיו מוארים על ידו2

בזמן התלמוד, משך הזמן של 'עד שתכלה רגל מן השוק' היה כחצי שעה לאחר זמן ההדלקה3, כיוון שעם רדת החשכה, החנויות היו נסגרות, ואנשים לא הסתובבו בחוץ, שכן הרחובות לא היו מוארים. אולם בימינו, שנהנים מאור החשמל, וחיי המסחר ממשיכים זמן רב לאחר רדת החשכה, הזמן שתכלה רגל מן השוק מאוחר יותר4, והוא סביב השעה שמונה בערב5

מי שלא הדליק נרות חנוכה עד שעבר הזמן שתכלה רגל מן השוק, יכול בדיעבד להדליק נרות חנוכה בברכה כל הלילה, עד עלות השחר6. יש סוברים שהאפשרות להדליק נרות לאחר שכלתה רגל מן השוק היא רק אם יהיו אנשים שיראו את הנרות7, כיוון שלדבריהם, כאשר הדלקת הנרות אינה נעשית בזמנה העיקרי, פרסום הנס הוא תנאי מעכב במצווה8. לדעה זו, אדם שחזר לביתו בשעה מאוחרת, ובני ביתו אינם נמצאים בבית, אינו יכול להדליק נרות בברכה. ויש סוברים שהאפשרות להדליק נרות לאחר שכלתה רגל מן השוק היא גם אם לא יהיו אנשים שיראו את הנרות, כיוון שלדבריהם, פרסום הנס אינו תנאי מעכב במצווה9. להלכה, לכתחילה יש להשתדל שיהיו אנשים שיראו את הנרות, כדי לצאת ידי כולם, אך כאשר הדבר אינו מתאפשר, אפשר להדליק נרות בברכה עד עלות השחר, גם אם לא יהיו אנשים שיראו את הנרות10.

 

10 הערות

1.
שבת כא ב, ורש"י שם ד"ה רגלא דתרמודאי.
2.
עיין שערי המועדים לאדמו"ר מלובביץ' חנוכה עמ' פא.
3.
רי"ף שבת ט ב (בדפי הרי"ף), רמב"ם חנוכה ד ה.
4.
עיין ריטב"א שבת כא ב, חידושי מהרצ"א דף ב עמוד א ד"ה דאי לא, בדעת הרמב"ם, אשרי האיש פרק לז אותיות ד-ה, קובץ מבית לוי חלק י עמ' ב, בשם הגר"ש ווזנר, שו"ת משנה הלכות חלק ד סימן עט: "מי ששכח ולא הדליק אולי יש לסמוך על זה בשעת הדחק", שו"ת באהלה של תורה חלק ב סימן צט אות ב וחלק ה סימן נו אות ה ובמסקנות ההלכתיות שם אות ה, ילקוט יוסף (תש"פ) סימן תרעב הערה ג עמ' רסא. ועיין מועדים וזמנים חלק ב סימן קמא, שהסתפק בזה. ועיין חוט שני חנוכה פרק יט ס"ק ח עמ' שטו, ושו"ת דבר חברון אורח חיים סימן תרח, שחולקים וסוברים שהזמן הראוי להדלקה הוא קבוע לכל הדורות ולכל המקומות, ואין הוא מושפע מהמציאות המשתנה, ועיין אור לציון חלק א סימן מד, שכתב כעין זה.
5.
כן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א.
6.
שו"ע תרעב ב, ומשנ"ב שם.
7.
מגן אברהם תרעב ו, חיי אדם קנד יט, משנ"ב תרעב יא, ערוך השלחן תרעב ז, בן איש חי שנה ראשונה פרשת וישב הלכות חנוכה אות ז, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נח סעיף נח, אור לציון חלק ד פרק מג שאלה ו, דבר חברון מועדים עמ' שיח. ועיין בן איש חי שם, שצריך שיהיו שני אנשים ערים בשעת ההדלקה, ועיין מעשה נסים (כצ'ורי) עמ' קיז, שהכוונה לשני אנשים כולל המדליק, ועיין אור לציון חלק ד פרק מג הערה ו, ונתיבי עם תרעב ג, שחולקים וסוברים שהכוונה לשני אנשים מלבד המדליק (ועיין שער הציון תרעב יז: "יקיץ שניים או שלושה מהם, וידליק"), ועיין ערוך השלחן תרעב ז, שדי באדם אחד מלבד המדליק, ואפילו הוא קטן, ובלבד שהוא מבין את עניין הנס. ועיין משנ"ב תרעב יא, שאם בני ביתו ישנים, יעיר אותם כדי שיוכל לקיים את המצווה, ועיין הליכות חיים (פייער) חלק ב עמ' קסח, בשם הגרח"פ שיינברג, שכוונת המשנ"ב לבני בית שנוח להם שיעירו אותם כדי לזָכּוֹת את המדליק בקיום המצווה, ועיין ירושלים במועדיה עמ' רעו.
8.
עיין חיי אדם קנד יט, ומשנ"ב תרעב יא, ונתיבי עם תרעב ג.
9.
חמד משה תרעו ג.
10.
עיין אגרות משה אורח חיים חלק ד סוף סימן קה, ושלמי מועד עמ' ריח, בשם הגרש"ז אוירבך, וחזון עובדיה עמ' סד, וקובץ מבית לוי חלק י עמ' ב, בשם הגר"ש ווזנר, וכן הכריע הגר"י אריאל שליט"א. ועיין שער הציון תרעב יז, שהרוצה להקל כדעה זו אין מוחים בידו.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ