בשעת הדחק, אפשר להדליק נרות חנוכה בברכה מזמן פלג המנחה, דהיינו שעה ורבע זמנית לפני צאת הכוכבים (כארבעים וחמש דקות לפני השקיעה), ולשים כמות שמן כזו שהנרות ידלקו עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים1. זאת כיוון שמצאנו בכמה מצוות שצריכות להיעשות בלילה, שניתן לעשותן כבר מפלג המנחה2. והטעם לכך הוא שהארת היום שהולך ובא, מתנוצצת כבר מפלג המנחה3. ועוד, שהדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת המקדש, ואותה היו מדליקים זמן רב לפני שקיעת החמה4.
הלכה זו מצויה כאשר יש צורך לצאת מהבית מוקדם, ולא ניתן להמתין עד זמן הדלקת נרות, ואפשר אפוא להדליק את הנרות כבר מפלג המנחה, ומיד לאחר מכן לצאת לדרך. אך כיוון שהנרות נשארים דולקים ללא השגחה, יש לשים לב שהם מונחים בצורה בטוחה, שלא תתרחש שרפה חלילה.
אמנם כיוון שהאפשרות להדליק נרות מפלג המנחה ואילך אינה מוסכמת על כל הפוסקים, הטוב ביותר שבמצב כזה יסדרו בני המשפחה את הנרות בחנוכייה לפני צאתם, ויבקשו מאחד השכנים שידליק עבורם את הנרות בזמן ההדלקה, ובזה יקיימו את מצוות ההדלקה לדעת כולם, שכן 'שלוחו של אדם כמותו'5.