logo-white

תוכן עניינים

הלכות חנוכה

הלכות חנוכה מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט

הלכות חנוכה - תוכן עניינים:

פרק ד - זמן ההדלקה. פרק ד - זמן ההדלקה

הדלקה בָּזמן כאשר אחד מבני הזוג עתיד לחזור הביתה לאחר שתכלה רגל מן השוק

facebook email whatsapp

בימינו סדרי העבודה השתנו מאוד לעומת העבר, ואנשים רבים עובדים זמן רב לאחר צאת הכוכבים. וכך קורה שבמשפחות רבות, הבעל חוזר מעבודתו לאחר שכלתה רגל מן השוק, דהיינו לאחר השעה שמונה בערב, ומתעוררת השאלה אם עדיף שהאישה תדליק את נרות החנוכה בזמן ותוציא את בעלה ידי חובה, או שנכון יותר שהבעל ידליק את נרות החנוכה מאוחר יותר, כשיחזור מעבודתו. יש סוברים שעדיף שהבעל ידליק את נרות החנוכה כשיחזור מעבודתו, כיוון שכלל בידינו: 'מצווה בו יותר מבשלוחו'1. כלומר, גם כאשר ניתן לקיים מצווה על ידי שליח, מצווה על האדם לקיימה בעצמו, כיוון שעל ידי קיום המצווה בגופו, מתקן האדם את גופו ונעשה כלי מוכן לקבלת אור וקדושה2. אך דעת רוב הפוסקים היא שעדיף שהאישה תדליק את נרות החנוכה בזמן, והבעל יצא בהדלקתה3, כיוון שיש פוסקים הסוברים שלא ניתן להדליק נרות לאחר שכלתה רגל מן השוק, ואף שאין הלכה כדבריהם, הדלקת הנרות על ידי האישה בזמן שוודאי יוצאים בו ידי חובה, עדיפה על הדלקת הבעל בעצמו בזמן שיש מחלוקת אם מקיימים בו את המצווה4. ועוד שיש סוברים שהדלקת האישה נחשבת לבעל כאילו הוא הדליק את הנרות בעצמו כיוון ש'אשתו כגופו'5

דין זה נכון גם כאשר הבעל נמצא בבית בשעת ההדלקה, ואשתו עתידה לחזור מעבודתה לאחר שתכלה רגל מן השוק. גם במקרה זה, עדיף שהבעל ידליק את הנרות בזמן, והאישה תצא ידי חובה בהדלקתו6

כאשר הדלקת הנרות בזמן ללא אחד מבני הזוג עלולה לגרום להפרת שלום הבית, עדיף לדחות את ההדלקה עד שובו של בן הזוג, כיוון שמעלת שלום הבית עדיפה על הדלקת הנרות בזמן7.

 

7 הערות

1.
עיין שו"ת שבט הלוי חלק ד סימן סו, וקובץ מבית לוי גיליון י עמ' ג, בשם הגר"ש ווזנר, ותשובות והנהגות חלק ד סימן קע.
2.
בית ישראל (למגיד מקוז'ניץ) קידושין מא א.
3.
עיין שו"ת מנחת שלמה (מהדורת אוצרות שלמה) חלק ב סימן נח אות מג, והליכות שלמה פרק טז סעיף ב, יחוה דעת חלק ג סימן נא, אור לציון חלק ד פרק מג שאלה ד, עיין אשרי האיש פרק לז אות ה, חוט שני עמ' שיח, עיין שו"ת אז נדברו חלק ג סימן ל אות ג, חובת הדר פרק א הערה מ, שו"ת באהלה של תורה חלק ב סימן צט אותיות ב-ג וחלק ה סימן נו, שו"ת דבר חברון חלק אורח חיים סימן תרט, הגר"א וייס שליט"א בקובץ דרכי הוראה גיליון ד עמ' עא.
4.
יחוה דעת חלק ג סימן נא, עיין אור לציון חלק ד פרק מג הערה ד.
5.
הגר"א וייס שליט"א בקובץ דרכי הוראה גיליון ד עמ' עא. ועיין משנ"ב תרעז יב, שלא משמע כן, ועיין שו"ת באהלה של תורה חלק ה סימן נו עמ' 396.
6.
עיין במקורות שהובאו בהערה 29Error: Reference source not found. ועיין קובץ מבית לוי גיליון י עמ' ג, בשם הגר"ש ווזנר, שחולק וסובר שעדיף לחכות לאישה, משום שלום בית. ועיין אמת ליעקב (קמינצקי) על ארבעת חלקי השו"ע סימן תרעב הערה 586, שאם האישה יוצאת לעבודה כדי שהבעל יוכל ללמוד תורה, עליו לחכות לה.
7.
עיין הליכות שלמה פרק טז דבר הלכה ב, והליכות בת ישראל פרק כא הערה ט, בשם הגרש"ז אוירבך, אמת ליעקב (קמינצקי) על ארבעת חלקי השו"ע סימן תרעב הערה 586, שו"ת באהלה של תורה חלק ה סימן נו סוף אות ה, דבר חברון מועדים עמ' שיח, קובץ מבית לוי גיליון י עמ' ג הערה יא. ועיין קובץ ישורון יח עמ' קצד, שכך נהג הצדיק רבי נחומק'ה מהורודנא, שהתעכב כמה שעות בהדלקת הנרות כדי לחכות לאשתו.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ