פרק ד - זמן ההדלקה. פרק ד - זמן ההדלקה
בימינו סדרי העבודה השתנו מאוד לעומת העבר, ואנשים רבים עובדים זמן רב לאחר צאת הכוכבים. וכך קורה שבמשפחות רבות, הבעל חוזר מעבודתו לאחר שכלתה רגל מן השוק, דהיינו לאחר השעה שמונה בערב, ומתעוררת השאלה אם עדיף שהאישה תדליק את נרות החנוכה בזמן ותוציא את בעלה ידי חובה, או שנכון יותר שהבעל ידליק את נרות החנוכה מאוחר יותר, כשיחזור מעבודתו. יש סוברים שעדיף שהבעל ידליק את נרות החנוכה כשיחזור מעבודתו, כיוון שכלל בידינו: 'מצווה בו יותר מבשלוחו'1. כלומר, גם כאשר ניתן לקיים מצווה על ידי שליח, מצווה על האדם לקיימה בעצמו, כיוון שעל ידי קיום המצווה בגופו, מתקן האדם את גופו ונעשה כלי מוכן לקבלת אור וקדושה2. אך דעת רוב הפוסקים היא שעדיף שהאישה תדליק את נרות החנוכה בזמן, והבעל יצא בהדלקתה3, כיוון שיש פוסקים הסוברים שלא ניתן להדליק נרות לאחר שכלתה רגל מן השוק, ואף שאין הלכה כדבריהם, הדלקת הנרות על ידי האישה בזמן שוודאי יוצאים בו ידי חובה, עדיפה על הדלקת הבעל בעצמו בזמן שיש מחלוקת אם מקיימים בו את המצווה4. ועוד שיש סוברים שהדלקת האישה נחשבת לבעל כאילו הוא הדליק את הנרות בעצמו כיוון ש'אשתו כגופו'5.
דין זה נכון גם כאשר הבעל נמצא בבית בשעת ההדלקה, ואשתו עתידה לחזור מעבודתה לאחר שתכלה רגל מן השוק. גם במקרה זה, עדיף שהבעל ידליק את הנרות בזמן, והאישה תצא ידי חובה בהדלקתו6.
כאשר הדלקת הנרות בזמן ללא אחד מבני הזוג עלולה לגרום להפרת שלום הבית, עדיף לדחות את ההדלקה עד שובו של בן הזוג, כיוון שמעלת שלום הבית עדיפה על הדלקת הנרות בזמן7.