מהדרין מן המהדרין לבנות הבית

משנ"ב תרעא ט, ושער הציון שם י, וכן הוא מנהג העולם. ועיין נפש הרב עמ' רכו אות ד, בשם הגרי"ד סולוביצ'יק, שחולק וסובר שראוי שאישה נשואה תדליק בעצמה, ועיין מקראי קודש לרב הררי נספח ז אות טו, בשם הגר"מ פיינשטיין. ועיין שמעתתא דמשה סימן תרעא אות א, והליכות שלמה פרק יג דבר הלכה יא, ואשרי האיש פרק לט אות יד, שבעל שנמצא מחוץ לביתו, ומדליק שם נרות, ואשתו אינה נמצאת עימו, אשתו אינה יוצאת בהדלקתו, ועיין אשרי האיש שם, שאם הבעל שוכר את החדר שבו הוא ישן, הרי הוא כביתו, ואשתו יוצאת בהדלקתו, ועיין קובץ מבית לוי גיליון י עמ' כב, בשם הגר"ש ווזנר, ושלמי תודה (פלמן) חנוכה סימן יט אות ג עמ' קפג, בשם הגראי"ל שטיינמן, שחולקים וסוברים שהאישה יוצאת בהדלקת בעלה גם כאשר הבעל מדליק נרות מחוץ לביתו (אך לא כאשר הוא משתתף בהדלקת אדם אחר), וכן הכריע הגר"י אריאל שליט"א.

משנ"ב תרעה ט, בשם שו"ת עולת שמואל סימן קה, משמרת שלום (קוידינוב) סימן מח אות ב, מקראי קודש לגרצ"פ פרנק חנוכה סימן יד, הליכות שלמה פרק טז דבר הלכה ד, תשובות והנהגות חלק ב סימן שמב, שו"ת דבר חברון אורח חיים סימן תרד.

משמרת שלום (קוידינוב) סימן מח ס"ק ב. ועיין חתם סופר שבת כא ב ד"ה והמהדרין, שכתב טעם אחר, שמקום ההדלקה העיקרי הוא בפתח החצר, ובזמן התקנה, נשים כמעט לא יצאו מהבית, ולכן לא רצו לחייבן לצאת לרחוב להתערב בין הגברים ולהדליק נרות, שהיה בכך היעדר צניעות (עיין שו"ת באהלה של תורה חלק ה סימן נו אות ד ד"ה יתרה).

שו"ת באהלה של תורה חלק ה סימן נו אות ד. ועיין הליכות שלמה פרק טז דבר הלכה סוף אות ד, שכתב כעין זה.

משנ"ב תרעה ט, עיין ירושלים במועדיה עמ' רכח. ועיין מועדי ישרון עמ' 19, בשם הגר"מ פיינשטיין, וברכת רפאל (רובינשטיין) סוף סימן כט, שאישה נשואה המדליקה נרות בעצמה, תדליק את הנרות לפני בעלה, כדי שלא תצא בהדלקתו, ועיין משנ"ב תרעז טז.