אף שאסור להתענות בחנוכה, אין חובה לעשות סעודה בחנוכה1, ודי לאכול במשך היום אכילה קלה או לשתות מים2. ואף שבפורים יש מצווה לעשות סעודה, בחנוכה לא תיקנו חכמים לעשות כן, כיוון שדרך ההודאה על הישועה מותאמת לגזרה שממנה נושענו. בפורים הגזרה הייתה על הגוף, "להשמיד להרוג ולאבד", ולכן ההודאה על הנס היא בסעודה, המשמחת את הגוף. אך בחנוכה הגזרה הייתה על הרוח, "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך", ולכן ההודאה היא רוחנית - בהלל ובתפילת "על הניסים"3.
אמנם רבים נוהגים לעשות סעודות בחנוכה לכבוד החג4, כיוון שיש פוסקים שסוברים שגם בחנוכה יש מצווה לעשות סעודה5. ואף שאין הלכה כדבריהם וסעודות אלו נחשבות סעודות רשות, נוהגים לומר בהן דברי תורה וזמירות ותשבחות, ועל ידי זה הסעודה מתעלה ונחשבת סעודת מצווה6.
יש הנוהגים לאכול בחנוכה מאכלי חלב, זכר לנס שנעשה על ידי יהודית, בתו של יוחנן כהן גדול, שהאכילה את ראש האויבים גבינה כדי שיצמא, ואחר כך השקתה אותו יין עד שהשתכר ונרדם, וכרתה את ראשו; וכשראו החיילים שגיבורם מת, ברחו7. וכן נוהגים לאכול סופגניות ולביבות מטוגנות בשמן, זכר לנס שנעשה בשמן8.