הספד ועלייה לקבר

שו"ע תרע א. ועיין ילקוט יוסף אבלות (תשס"ז) עמ' תקנו, שהאיסור להספיד הוא לא רק בשעת הלוויה אלא גם ביום השלושים וביום השנה. ועיין שו"ע תרע ג, שמותר להספיד תלמיד חכם בפניו, כלומר בפני המיטה, קודם הקבורה.

לבוש תרע ג.

עיין כף החיים תרע כ, וילקוט יוסף (תש"פ) עמ' סב. ועיין משנ"ב תרעא מד, שאדם שהוא בשנת אֵבֶל על אחד מהוריו, לא יהיה שליח ציבור בתפילת שחרית בחנוכה, ועיין גשר החיים פרק כג סעיף ד אות ה, שאָבֵל יכול להיות שליח ציבור בתפילת שחרית עד ההלל, ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נח סעיף לא, ומשנ"ב עם הערות איש מצליח על משנ"ב שם, שלמנהג יוצאי ספרד אָבֵל יכול להיות שליח ציבור בחנוכה ללא הגבלה.

עיין בן איש חי שנה ראשונה פרשת וישב אות כב, כף החיים תרע כג, חזון עובדיה עמ' יא, עיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נט סעיף ז. ועיין ילקוט יוסף (תש"פ) עמ' סא סוף הערה ט, שהכול תלוי אם יבוא לידי בכי או לא, ועיין שם, שהמנהג להימנע מעלייה לקבר בחנוכה ביום השנה, הוא רק ביום השנה הראשון, אך בשנים הבאות אין נמנעים מעלייה לקבר בחנוכה, כיוון שהחשש שיגיעו לידי בכי פחוּת.

שמ"ש ומגן חלק ד סימן סו, ונתיבי עם סימן רכד אות ב, וגשר החיים חלק א פרק כט אות ה, ועיין הליכות שלמה פרק יז הערה 31, ואשרי האיש פרק מ אות יב, וקובץ מבית לוי גיליון י עמ' כא. ועיין גשר החיים שם וקובץ מבית לוי שם, שמנהג יוצאי אשכנז שלא לומר השכבה ו"אל מלא רחמים", אלא רק את פרקי התהלים שנוהגים לומר על יד הקבר, ועיין נתיבי עם שם, שאומרים השכבה.

בן איש חי שנה ראשונה פרשת וישב אות כב.

ילקוט יוסף (תש"פ) עמ' סא.