מבואפרק א - ימי החנוכה. פרק א - ימי החנוכה
בכל יום מימי החנוכה אומרים הלל שלם בברכה1. אין מסתפקים באמירת הלל פעם אחת, כיוון שנס פך השמן התחדש בכל יום, ולכן אומרים בכל יום הלל, על הנס שארע באותו יום2.
נשים פטורות מאמירת הלל בחנוכה, כיוון שזו מצווה התלויה בזמן3. אך טוב שגם הן תאמרנה הלל בחנוכה4, ושני טעמים לכך. טעם אחד הוא שאישה המקיימת מצווה התלויה בזמן, מקבלת על כך שכר כמי ש'אינה מצוּוה ועושה'5. וטעם שני הוא שיש פוסקים הסוברים שאישה חייבת באמירת הלל בחנוכה, כיוון שגם הנשים נושעו מגזרות היוונים, ועליהן להודות לה' על כך6; ואף שאין הלכה כדבריהם, טוב לחשוש לדעתם7.
לדעת הרמב"ם ועוד ראשונים, אישה המקיימת מצווה התלויה בזמן אינה רשאית לברך לפני קיום המצווה, כיוון שנוסח הברכה הוא: "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו", והיא אינה מצוּוה8. כדעה זו פסק מרן השלחן ערוך, וכן נוהגות יוצאות ספרד9. לכן אישה יוצאת ספרד האומרת הלל בחנוכה, לא תברך על ההלל10. אך לדעת רבנו תם ועוד ראשונים, אישה המקיימת מצווה התלויה בזמן צריכה לברך לפני קיום המצווה, והיא יכולה לומר "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו", כיוון שעַם ישראל בכללו הצטווה בכך, והנשים הן חלק מעם ישראל11. כדעה זו פסק הרמ"א, וכן נוהגות יוצאות אשכנז12. לכן אישה יוצאת אשכנז האומרת הלל בחנוכה, תברך על ההלל13.
תקנת ימי החנוכה
הלל
קריאת הפרק ברצף