חליצת נעלי העור ולבישת בגדי חול

חיי אדם כלל קלו סעיף א, שו"ת שלמת חיים (תשע"ח) סימן שכ, הליכות שלמה פרק טו סעיף יב, ועיין שם, שיש לחלוץ את נעליים שלושים דקות לאחר שקיעת החמה, שו"ת שבט הלוי חלק ז סימן עז, חזון עובדיה עמ' שלד, ועיין שם, שהשוהה בביתו יחלוץ את הנעליים עשרים דקות לאחר השקיעה, והשוהה בחוץ, יחלוץ את הנעליים בתחילת תפילת ערבית, לאחר "ברכו", הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 222, עיין ארחות רבנו חלק ב עמ' קסט. ועיין קובץ תשובות לגרי"ש אלישיב חלק ה סימן קה, שחולק וסובר שיש לחלוץ את הנעליים בשקיעת החמה, ואין זו אבלות בפרהסיה, כיוון שפעמים אדם הולך בביתו ללא נעליים, ולא ניכר שעושה כן מחמת אבלות. והכרעת הגר"י אריאל שליט"א, שאין לחלוץ את הנעליים בשקיעה, אלא אם כן לא ניכר שחליצת הנעליים היא מחמת האבלות, כגון שאדם הולך לנוח וכיוצא בזה.

עיין הליכות שלמה פרק טו סעיף יב, וחזון עובדיה עמ' שלה, וזה השולחן חלק ב סימן תקנט. ועיין נטעי גבריאל פרק צד סעיף ב, שאין לשבת על הקרקע לפני צאת השבת, ובמקום שמאחרים להתפלל ערבית, מותר לשבת על כיסא עד התחלת התפילה. 

עיין חזון עובדיה עמ' שלה, עיין הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 223.

עיין שמירת שבת כהלכתה פרק סב סעיף מב.