הבדלה לחולה האוכל בתשעה באב

שערי תשובה תקנו א, כף החיים תקנו ט, חזון עובדיה עמ' שמח, הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 224, שמירת שבת כהלכתה חלק ב פרק סב סעיף מו. ועיין כף החיים שם, והלכות חגים לגר"מ אליהו שם, ושמירת שבת כהלכתה שם, שאם החולה אינו צריך לאכול בלילה, לא יבדיל בלילה אלא ביום, לפני שיאכל, וכן דעת הגר"י אריאל שליט"א, ועיין חזון עובדיה עמ' שנ, שחולק וסובר שאם החולה יודע שיזדקק לאכול במהלך היום, יבדיל כבר בלילה. ועיין שמירת שבת כהלכתה שם סעיף מח, שאישה חולה שצריכה לאכול בתשעה באב, טוב שבעלה יבדיל על הכוס, ויוציא אותה ואותו ידי חובה, והאישה תשתה את תכולת הכוס, כיוון שיש סוברים שאישה פטורה מהבדלה כאשר תשעה באב חל ביום ראשון. הטעם לפטור אישה מהבדלה כאשר תשעה באב חל ביום ראשון הוא שיש לצרף שתי סברות לפוטרה: סברה אחת היא דעת הראשונים שאישה פטורה מהבדלה כל השנה, כיוון שהבדלה היא מצוות עשה התלויה בזמן. וסברה שניה לפוטרה היא סברת הרמב"ן, הסובר שאין חובה - בין לגברים ובין לנשים - להבדיל על הכוס כאשר תשעה באב חל ביום ראשון, כיוון שבמוצאי שבת, שזהו הזמן בו חל עיקר חיוב הבדלה, אסור לאכול ולשתות. 

כף החיים תקנו ט, הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 224, שמירת שבת כהלכתה חלק ב פרק סב סעיף מו. ועיין חזון עובדיה עמ' שמח, שחולק וסובר שיש להבדיל על יין. ועיין כף החיים שם, ושמירת שבת כהלכתה שם, שאפשר להבדיל על יין, ולתת לילד קטן (בין גיל שש לגיל תשע) לשתות את היין. ועיין אשרי האיש פרק עב סעיף ג, ושמירת שבת כהלכתה שם, שכאשר אין לחולה חמר מדינה, ואין גם ילד קטן שיכול לשתות את היין, יש להבדיל על יין, ועיין אשרי האיש שם, שכאשר עושים כן יש לשתות יין רק כפי הנצרך לצאת ידי חובת הבדלה, ושיעור זה הוא כ-45 סמ"ק (רוב רביעית), ועיין תשעה באב שחל ביום ראשון פרק ט הערה כז, בשם הגר"נ קרליץ, שחולק וסובר שיש לשתות רביעית יין, כדי שלא להיכנס לספק לגבי ברכת מעין שלוש, והגר"י אריאל שליט"א כתב שאפשר למהול את רוב הרביעית במים להשלים לשיעור רביעית, ולברך לאחר מכן ברכת מעין שלוש, ואם אי אפשר, די ברוב רביעית, עכ"ד. ועיין ילקוט יוסף שבת סימן רעב עמ' תקצא ואילך, שיש סוברים שמיץ ענבים שעירבו בו מים, אין מברכים עליו "בורא פרי הגפן" וברכת מעין שלוש. 

עיין שמירת שבת כהלכתה חלק ב פרק ס סעיף ג ואילך, ועיין שם סעיף ה, שמיצי פירות טבעיים נחשבים חמר מדינה, ועיין שם סעיף ו, שבשעת הדחק אפשר להבדיל גם על תה ממותק או על קפה.

עיין שו"ת יביע אומר חלק ג אורח חיים סימן יט וחזון עובדיה שבת חלק ב עמ' תח ואילך. לדעה זו, חמר מדינה הוא בירה לבנה, ליקר, ומשקאות חריפים אחרים. והגר"י אריאל שליט"א כתב שאין להחמיר כדעה זו לילדים קטנים. 

שו"ת להורות נתן חלק ב סימן לו.

חזון עובדיה עמ' שמח, שמירת שבת כהלכתה חלק ב פרק סב סעיף מו.