logo-white

תוכן עניינים

הלכות בין המצרים

הלכות בין המצרים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

הלכות בין המצרים - תוכן עניינים:

פרק כו - תענית תשעה באב שחלה ביום ראשון

facebook email whatsapp

כאשר צום תשעה באב חל ביום ראשון, מותר לאכול בסעודה שלישית בשר ולשתות יין, ולהרבות בה בתבשילים, משום כבוד השבת, אף שסעודה זו היא סעודה מפסקת1. וכן מותר לשבת על כיסאות סביב השולחן, לאכול בחבורה, לשיר זמירות שבת ולברך ברכת המזון בזימון, כפי שנוהגים בכל שבת2. ואסור להגביל את הסעודה בשום דבר שניכר שהוא נעשה מחמת האבלות, כיוון שאין אבלות בשבת בפרהסיה3. לדוגמה, אדם שרגיל לארח חברים בסעודה שלישית, לא יימנע מאירוחם בשבת זו, מכיוון שבהימנעותו יהיה ניכר שהוא עושה כן מחמת האבלות. אך אדם שאינו רגיל לארח חברים בסעודה שלישית, לא יזמין אליה חברים בשבת זו, כיוון שבהימנעותו מכך, לא ניכר שעושה כן מחמת האבלות4

1.
שו"ע תקנב י, ועיין שם שאפשר להרבות בסעודה זו "כסעודת שלמה בעת מלכותו".
2.
עיין משנ"ב תקנב כג, ושו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן קיב, ועיין אגרות משה שם, שגם אדם שאינו רגיל לאכול בשר ולשתות יין או לשיר זמירות שבת בסעודה שלישית, רשאי לאכול בשר ולשתות יין ולשיר זמירות שבת בסעודה זו, כיוון שעושה כן לכבוד שבת. ועיין הליכות שלמה פרק טו הערה 33, שהגרש"ז אוירבך בישיבת קול תורה הורה לשיר רק את הזמירות הקבועות בסידורים, ושרגילים לזמרן בכל שבתות השנה. ועיין אור לציון חלק ג פרק כח שאלה ד, וירושלים במועדיה עמ' רטז, שאפשר לשיר בסעודה שלישית כרגיל. ועיין אור לציון שם, שיש להפסיק לשיר בשקיעת החמה, ועיין נטעי גבריאל פרק צא הערה ד, שכמה מגדולי החסידות נהגו לשיר עד צאת השבת, והכרעת הגר"י אריאל שליט"א, שמותר לשיר עד צאת השבת רק שירים שיש בהם אזכור לירושלים ולמקדש. ועיין ירושלים במועדיה עמ' רטז, שגם כשמברכים ברכת המזון אחרי השקיעה, מותר לזמן.
3.
משנ"ב תקנב כג. ועיין משנ"ב שם, שיש לשבת בסעודה בדאבון נפש ולא לנהוג בשמחה, ועיין פרי צדיק פרשת דברים אות יז, שהכוונה היא שלבו יהיה בדאבון נפש, אך כלפי חוץ ינהג בשמחה כמו בכל שבת.
4.
עיין משנ"ב תקנב כג. ועיין מג"א תקנב יד, שאין לשבת בסעודת חברים, ועיין שדי חמד כרך ד-ה אסיפת דינים ערך בין המיצרים סימן ב אות ט, שכוונת המגן אברהם לאדם שאינו רגיל להזמין חברים לסעודה שלישית.

אף שאוכלים סעודה שלישית כרגיל, אסור לאכול ולשתות משקיעת החמה, כיוון שמשעה זו חלה התענית1. ואף שהשבת יוצאת רק בצאת הכוכבים ואין נוהגים אבלות בשבת, איסור האכילה והשתייה בתשעה באב אינו מדיני האבלות אלא מדיני העינוי, והימנעות מאכילה לזמן קצר אינה פוגעת בכבוד השבת2. משקיעת החמה חלים גם איסורי הרחיצה והסיכה3. ואף שאין נוהגים אבלות בשבת, הימנעות מרחיצה וסיכה אינה ניכרת, ודברי אבלות שאינם ניכרים ('דברים שבצנעה') נוהגים בשבת4.

1.
רמ"א תקנב י, ומשנ"ב שם.
2.
דמשק אליעזר סימן תקנא ס"ק ג, וכעין זה בעמק ברכה (פומרנצ'יק) עמ' קלג.
3.
חיי אדם כלל קלו סעיף א, קיצור שלחן ערוך סימן קכה סעיף א.
4.
עיין חיי אדם שם, ועמק ברכה עמ' קלג.

אין חולצים את נעלי העור בשקיעה אלא בצאת השבת, משום שחליצת הנעליים ניכרת, ואבלות בפרהסיה אסורה בשבת1. וכן פושטים את בגדי השבת ולובשים בגדי חול לאחר צאת השבת, כיוון שלבישת בגדי חול בשבת היא אבלות בפרהסיה, האסורה בשבת2. לכן רצוי לאחֵר מעט את זמן תפילת ערבית במוצאי שבת, כדי לאפשר לאנשים להחליף את בגדיהם לבגדי יום חול3. לפני החלפת הבגדים יש לומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול"4.

1.
חיי אדם כלל קלו סעיף א, שו"ת שלמת חיים (תשע"ח) סימן שכ, הליכות שלמה פרק טו סעיף יב, ועיין שם, שיש לחלוץ את נעליים שלושים דקות לאחר שקיעת החמה, שו"ת שבט הלוי חלק ז סימן עז, חזון עובדיה עמ' שלד, ועיין שם, שהשוהה בביתו יחלוץ את הנעליים עשרים דקות לאחר השקיעה, והשוהה בחוץ, יחלוץ את הנעליים בתחילת תפילת ערבית, לאחר "ברכו", הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 222, עיין ארחות רבנו חלק ב עמ' קסט. ועיין קובץ תשובות לגרי"ש אלישיב חלק ה סימן קה, שחולק וסובר שיש לחלוץ את הנעליים בשקיעת החמה, ואין זו אבלות בפרהסיה, כיוון שפעמים אדם הולך בביתו ללא נעליים, ולא ניכר שעושה כן מחמת אבלות. והכרעת הגר"י אריאל שליט"א, שאין לחלוץ את הנעליים בשקיעה, אלא אם כן לא ניכר שחליצת הנעליים היא מחמת האבלות, כגון שאדם הולך לנוח וכיוצא בזה.
2.
עיין הליכות שלמה פרק טו סעיף יב, וחזון עובדיה עמ' שלה, וזה השולחן חלק ב סימן תקנט. ועיין נטעי גבריאל פרק צד סעיף ב, שאין לשבת על הקרקע לפני צאת השבת, ובמקום שמאחרים להתפלל ערבית, מותר לשבת על כיסא עד התחלת התפילה. 
3.
עיין חזון עובדיה עמ' שלה, עיין הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 223.
4.
עיין שמירת שבת כהלכתה פרק סב סעיף מב.

כאשר תשעה באב חל במוצאי שבת, אין מבדילים על הכוס במוצאי שבת, כיוון שאסור לשתות את כוס היין של ההבדלה, אלא מבדילים על הכוס במוצאי הצום1. את ההבדלה בתפילת ערבית ("אתה חוננתנו") אומרים כרגיל2. נשים שאינן מתפללות ערבית, תאמרנה "ברוך המבדיל בין קודש לחול", כדי שתוכלנה לעשות מלאכה3

1.
שו"ע תקנו א.
2.
רמ"א תקנט א. ועיין שו"ע רצד ג, שאדם ששכח לומר "אתה חוננתנו" בתפילה, אינו צריך לחזור ולהתפלל, כיוון שהוא עתיד להבדיל על הכוס במוצאי הצום.
3.
משנ"ב תקנו ב.

אף שאין מבדילים על הכוס במוצאי שבת, מברכים בו את ברכת הנר ("בורא מאורי האש"), כיוון שמעיקר הדין, ברכה זו יכולה להיאמר בפני עצמה, ואין חובה לאומרה על כוס יין כחלק מסדר ההבדלה1.

נוהגים לברך ברכה זו בבית הכנסת לפני קריאת מגילת איכה, כדי להסמיך את כיבוי נר ההבדלה לקריאת המגילה, שנאמר בה "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם"2. וטעם נוסף לכך הוא שהגויים החריבו את בית המקדש על ידי שריפתו באש, לכן מברכים על הנר לפני קריאת המגילה, כדי שלא להזכיר ברכה על אש אחר שמבכים את שריפת המקדש3. נשים שאינן הולכות לבית הכנסת, תברכנה את ברכת הנר בביתן לאחר צאת השבת4.

1.
שו"ע תקנו א, ומשנ"ב שם. ועיין משנ"ב שם, שבדיעבד אפשר לברך את ברכת הנר כל הלילה.
2.
משנ"ב תקנו א, ופסקי תשובות תקנו הערה 1. ועיין מחשבת עם עמ' שעג הערה 9, שביאר דברי המשנ"ב בדרך אחרת, שלאחר שאומרים "במחשכים הושיבני" לא ראוי להדליק נר של מצווה ולברך עליו. ועיין משנ"ב רצז יג, והליכות שלמה טו דבר הלכה כא, וחזון עובדיה עמ' שלט, שעדיף שאחד המתפללים יברך ויוציא את כל הציבור בברכתו, משום שנאמר "ברוב עם הדרת מלך".
3.
הלכות ומנהגי בין המצרים (קארפ) פרק ח הערה 12.
4.
חזון עובדיה עמ' שמג, עיין שו"ת שבט הלוי חלק ז סימן עז אות ב. ועיין ביאור הלכה רצו ח ד"ה לא, שנשים אינן חייבות בברכת בורא מאורי האש, ועיין חזון עובדיה שם, שרבים חולקים על זה וכן מבואר בכמה ראשונים, ועיין ציץ אליעזר חלק חלק יד סימן מג, ואגרות משה חושן משפט חלק ב סימן מז אות ב, וקצות השלחן סימן צו ס"ק יב, ומשנ"ב מהדורת דרשו רצו הערה 34, בשם הגר"ח קנייבסקי, שגם אם הן פטורות, הן רשאיות לחייב את עצמן ולברך. ועיין הליכות שלמה פרק טו סעיף יד. 

אין מברכים את ברכת הבשמים במוצאי שבת1. זאת כיוון שהמטרה שלשמה מריחים בשמים במוצאי שבת היא כדי לשמח את הנפש עם הסתלקות הנשמה היתרה השורה על האדם בשבת, ובתשעה באב, שהוא יום של צער ואבל, אין לטרוח לשמח את הנפש2. וטעם נוסף הוא שהרחת בשמים גורמת לעונג, ואין להתענג בתשעה באב3.

1.
שו"ע תקנו א.
2.
מג"א תקנו א.
3.
עיין לבוש תקנו א, וט"ז תקנו א, ומשנ"ב תקנו א. ועיין שער הציון תקנו א, שלפי טעם זה אסור להריח בשמים כל היום, ועיין משנ"ב תקנט כז, וחזון עובדיה עמ' שמא, והלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 216, שפסקו כדעה זו, ועיין אור לציון חלק ג פרק כט שאלה כ, שמתיר.

במוצאי תשעה באב מבדילים על הכוס1, אך אין אומרים את פסוקי השמחה שלפני ההבדלה, אלא מתחילים מיד בברכת "בורא פרי הגפן"2, וכן אין אומרים את ברכת הנר ואת ברכת הבשמים, כיוון שזמנם הוא רק במוצאי שבת. זמן ברכת הנר הוא רק במוצאי שבת, כיוון שבמוצאי שבת נתן ה' דעה לאדם הראשון, שחיכך שתי אבנים זו בזו, ויצא מהן אש. וזמן ברכת הבשמים הוא רק במוצאי שבת, כיוון שתכלית ברכת הבשמים היא לשמח את הנפש עם סילוק הנשמה היתרה השורה על האדם בשבת3.

 

אף שאין שותים יין במוצאי תשעה באב, מותר לשתות את כוס ההבדלה, כיוון שזהו יין של מצווה4.

1.
שו"ע תקנו א.
2.
חזון עובדיה עמ' שלח, שמירת שבת כהלכתה פרק סב סעיף מד.
3.
שו"ע תקנו א, ומשנ"ב שם.
4.
משנ"ב תקנו ג, ועיין שער הציון תקנו ז, שאף שבמוצאי שבת חזון, יוצאי אשכנז נוהגים לתת את יין ההבדלה לילד קטן, במוצאי תשעה באב אין נוהגים כן, כיוון שאיסור השתייה במוצאי תשעה באב קל יותר מאיסור השתייה בתשעת הימים.

נשים הנוהגות שלא להבדיל בעצמן1, וכיוון שאסור לאכול לפני הבדלה, קשה להן להמתין עד שהגברים יחזרו מהתפילה ויעשו הבדלה, רשאיות להבדיל בעצמן בצאת הצום. זאת כיוון שמעיקר הדין, אישה יכולה להבדיל בעצמה, והזהירות שתימנע מכך היא חומרה, וכאשר הימנעותה מכך כרוכה בקושי, אין צורך להחמיר בחומרה זו2.

1.
עיין משנ"ב רצו לה, שנהגו הנשים שלא לשתות מיין ההבדלה, ולכן לכתחילה אין להן להבדיל בעצמן. ועיין רמ"א רצו ח, ומשנ"ב שם, ושו"ת יחוה דעת חלק ד סימן כז.
2.
שו"ת שבט הלוי חלק ד סימן נד אות ז, שמירת שבת כהלכתה פרק סב הערה פו, שונה הלכות עם הערות תורת המועדים סימן תקנו ס"ק ה, בשם הגרי"ש אלישיב. ועיין שו"ת מנחת יצחק חלק ח סימן נא, שחולק וסובר שנשים לא תבדלנה בעצמן גם במקרה זה.

חולה האוכל בתשעה באב, צריך לעשות הבדלה לפני אכילתו, כיוון שאסור לאכול לפני הבדלה1. את ההבדלה יש לעשות על חמר מדינה, ולא על יין2. 'חמר מדינה' הוא משקה חשוב, ששותים אותו לכבוד הסעודה, ולא כדי להרוות את הצמא3, ויש סוברים שהוא צריך להיות גם משקה משכר4. הטעם לכך שאין להבדיל על יין הוא משום שמלבד חובת התענית הכללית, ישנו איסור מיוחד בתשעה באב על אכילת בשר ושתיית יין, כיוון שבשר ויין משמחים את הלב. לכן גם חולה שפטור מחובת התענית הכללית, אינו רשאי לאכול בשר ולשתות יין בתשעה באב5

כאשר אדם חולה עושה הבדלה בתשעה באב, אנשים שאינם חולים יכולים לשמוע את ההבדלה, ולצאת בה ידי חובה6.

1.
שערי תשובה תקנו א, כף החיים תקנו ט, חזון עובדיה עמ' שמח, הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 224, שמירת שבת כהלכתה חלק ב פרק סב סעיף מו. ועיין כף החיים שם, והלכות חגים לגר"מ אליהו שם, ושמירת שבת כהלכתה שם, שאם החולה אינו צריך לאכול בלילה, לא יבדיל בלילה אלא ביום, לפני שיאכל, וכן דעת הגר"י אריאל שליט"א, ועיין חזון עובדיה עמ' שנ, שחולק וסובר שאם החולה יודע שיזדקק לאכול במהלך היום, יבדיל כבר בלילה. ועיין שמירת שבת כהלכתה שם סעיף מח, שאישה חולה שצריכה לאכול בתשעה באב, טוב שבעלה יבדיל על הכוס, ויוציא אותה ואותו ידי חובה, והאישה תשתה את תכולת הכוס, כיוון שיש סוברים שאישה פטורה מהבדלה כאשר תשעה באב חל ביום ראשון. הטעם לפטור אישה מהבדלה כאשר תשעה באב חל ביום ראשון הוא שיש לצרף שתי סברות לפוטרה: סברה אחת היא דעת הראשונים שאישה פטורה מהבדלה כל השנה, כיוון שהבדלה היא מצוות עשה התלויה בזמן. וסברה שניה לפוטרה היא סברת הרמב"ן, הסובר שאין חובה - בין לגברים ובין לנשים - להבדיל על הכוס כאשר תשעה באב חל ביום ראשון, כיוון שבמוצאי שבת, שזהו הזמן בו חל עיקר חיוב הבדלה, אסור לאכול ולשתות. 
2.
כף החיים תקנו ט, הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 224, שמירת שבת כהלכתה חלק ב פרק סב סעיף מו. ועיין חזון עובדיה עמ' שמח, שחולק וסובר שיש להבדיל על יין. ועיין כף החיים שם, ושמירת שבת כהלכתה שם, שאפשר להבדיל על יין, ולתת לילד קטן (בין גיל שש לגיל תשע) לשתות את היין. ועיין אשרי האיש פרק עב סעיף ג, ושמירת שבת כהלכתה שם, שכאשר אין לחולה חמר מדינה, ואין גם ילד קטן שיכול לשתות את היין, יש להבדיל על יין, ועיין אשרי האיש שם, שכאשר עושים כן יש לשתות יין רק כפי הנצרך לצאת ידי חובת הבדלה, ושיעור זה הוא כ-45 סמ"ק (רוב רביעית), ועיין תשעה באב שחל ביום ראשון פרק ט הערה כז, בשם הגר"נ קרליץ, שחולק וסובר שיש לשתות רביעית יין, כדי שלא להיכנס לספק לגבי ברכת מעין שלוש, והגר"י אריאל שליט"א כתב שאפשר למהול את רוב הרביעית במים להשלים לשיעור רביעית, ולברך לאחר מכן ברכת מעין שלוש, ואם אי אפשר, די ברוב רביעית, עכ"ד. ועיין ילקוט יוסף שבת סימן רעב עמ' תקצא ואילך, שיש סוברים שמיץ ענבים שעירבו בו מים, אין מברכים עליו "בורא פרי הגפן" וברכת מעין שלוש. 
3.
עיין שמירת שבת כהלכתה חלק ב פרק ס סעיף ג ואילך, ועיין שם סעיף ה, שמיצי פירות טבעיים נחשבים חמר מדינה, ועיין שם סעיף ו, שבשעת הדחק אפשר להבדיל גם על תה ממותק או על קפה.
4.
עיין שו"ת יביע אומר חלק ג אורח חיים סימן יט וחזון עובדיה שבת חלק ב עמ' תח ואילך. לדעה זו, חמר מדינה הוא בירה לבנה, ליקר, ומשקאות חריפים אחרים. והגר"י אריאל שליט"א כתב שאין להחמיר כדעה זו לילדים קטנים. 
5.
שו"ת להורות נתן חלק ב סימן לו.
6.
חזון עובדיה עמ' שמח, שמירת שבת כהלכתה חלק ב פרק סב סעיף מו.

גם ילדים קטנים שהגיעו לגיל חינוך ואוכלים בתשעה באב, צריכים לעשות הבדלה לפני אכילתם, כיוון שהם חייבים במצוות הבדלה מדין חינוך1. ויעשו את ההבדלה על חמר מדינה המתאים לגילם2.

 

כל שאינו מתאבל על ירושלים, אינו רואה בשמחתה, וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה3.

 

1.
שו"ת שבט הלוי חלק ז סימן עז, דברי יציב חלק אורח חיים סימן רמג, חזון עובדיה עמ' שנב, וכן הכריע הגר"י אריאל שליט"א. ועיין הליכות שלמה פרק טז דבר הלכה י, ושו"ת רבבות אפרים חלק ג סימן שעא, בשם הגרי"ש אלישיב, שחולקים וסוברים שילדים קטנים אינם צריכים להבדיל לפני אכילתם, כיוון שמותר לילדים קטנים לאכול לפני הבדלה.
2.
הגר"י אריאל שליט"א.
3.
תענית ל ב, שו"ע תקנד כה.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ