רחצה תספורת וכיבוס בעשירי באב

משנ"ב תקנח ג. ועיין מקור חיים תקנח א, והלכות ומנהגי בין המצרים (קארפ) פרק ח הערה 11, בשם הגרי"ש אלישיב, שרחיצה בצונן מותרת. ועיין הלכות ומנהגי בין המצרים שם, בשם הגרי"ש אלישיב, שלבישת בגדים מכובסים מותרת, ועיין קרא עלי מועד פרק ח הערה מב, בשם הגר"נ קרליץ, שחולק. ועיין משנ"ב תקנח ב, שטוב שלא לקיים יחסי אישוּת בליל עשירי באב, אלא אם כן חלה בו מצוות עונה. ועיין משנ"ב תקנח ב, ואשרי האיש פרק עא סעיף מ, והלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 197, שאין לשמוע מוזיקה עד חצות היום של עשירי באב.

חזון עובדיה עמ' תטו, אור לציון חלק ג פרק כט שאלה כו.

עיין כף החיים סימן תקנח ס"ק ו וס"ק י, הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 225, קיצור שלחן ערוך (טולידאנו) סימן תקד סעיף א. ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו שם, שבשעת הדחק אפשר להקל כדעה שבהערה הקודמת. ועיין נתיבות המערב עמ' רכג, שיש מחמירים שלא להתרחץ, לא להסתפר ולא לכבס כל יום עשירי באב. 

עיין משנ"ב תקנח ג, וחוט שני שבת חלק ב עמ' שכח, שרק כיבוס מותר מיד בצאת הצום, כדי שיום שישי יהיה פנוי להכנת צרכי השבת, אך רחיצה ותספורת מותרים רק ביום שישי בבוקר, וכעין זה כתב הגר"י אריאל שליט"א, והוסיף שאם ביום שישי יהיה תור גדול אצל הספר, מותר להסתפר כבר בלילה. ועיין לוח ארץ ישראל (טוקצינסקי), ואשרי האיש פרק עא סעיף מא, שסוברים שגם כיבוס מותר רק ביום שישי בבוקר. ועיין קרא עלי מועד פרק ח הערה מב, בשם הגר"נ קרליץ, שמותר לכבס במוצאי תשעה באב גם דברים שאינם נצרכים לשבת, ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק מב ס"ק טז, בשם הגרש"ז אוירבך, שההיתר לכבס במוצאי תשעה באב הוא רק לצורך שבת. ועיין חזון עובדיה עמ' תטו, שו"ת אבן ישראל חלק ז סימן כז, שו"ת מחזה אליהו חלק א סימן פו, שסוברים שמותר גם להסתפר במוצאי תשעה באב.