logo-white

תוכן עניינים

הלכות בין המצרים

הלכות בין המצרים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

הלכות בין המצרים - תוכן עניינים:

פרק כה - מוצאי תשעה באב ועשרה באב. פרק כה - מוצאי תשעה באב ועשרה באב

אכילת בשר ושתיית יין בעשירי באב

facebook email whatsapp

מנהג כשר הוא שלא לאכול בשר ולא לשתות יין במוצאי תשעה באב וביום עשירי באב עד השקיעה, כיוון שבתשעה באב לעת ערב, הציתו הגויים אש בהיכל, והוא נשרף עד שקיעת החמה של עשירי באב; זוהי דעת מרן השלחן ערוך, וכן נוהגים יוצאי ספרד1. לדעת הרמ"א, נמנעים מאכילת בשר ומשתיית יין רק עד חצות היום של י' באב, כדי שלא להכביד על הציבור יותר מדי, וכן מנהג יוצאי אשכנז2

2 הערות

1.
שו"ע תקנח א, חזון עובדיה עמ' תיג, אור לציון חלק ג פרק כט שאלה כו, הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 225, נתיבות המערב עמ' רכג. ועיין קיצור שלחן ערוך (טולידאנו) סימן תקד סעיף א. ועיין משנ"ב תקנח ב, שמנהג זה קל יותר מהמנהג שלא לאכול בשר בתשעת הימים, ולכן בכל המצבים שמותר לאכול בשר בתשעת הימים, מותר גם בעשירי באב. ועיין הלכות ומנהגי בין המצרים (קארפ) פרק י הערה 11, בשם הגרי"ש אלישיב, שילדים קטנים מגיל בר מצווה אינם כלולים במנהג זה, והם יכולים לאכול בשר מיד אחרי תשעה באב.
2.
רמ"א תקנח א, ולבוש שם. ועיין ברכת אברהם (ארלנגר) תענית כט א ד"ה ובשו"ע, שהטעם שנזהרים רק עד חצות, משום שרוב היום ככולו, ועיין שו"ת התעוררות תשובה חלק ג סימן שנז, שהטעם הוא משום שלא רצו להנהיג אבלות כל היום העשירי, כדי שיהיו רק תשעה ימי אבלות שלמים ולא עשרה, כיוון שעשר הוא מספר של שלמות וקדושה, ותשע הוא מספר של פורענות וטומאה.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ