יש המהדרים ליטול את ידיהם שלוש פעמים לאחר צאת הכוכבים, כדי לטהר את הידיים בשלמות, כיוון שבנטילת הבוקר נטלו רק את אצבעות הידיים1.
נוהגים לומר את ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב1, כדי לבטא שאף שנחרב בית המקדש וגלינו מארצנו, אנו עתידים להתחדש ולחזור למעלתנו הראשונה, כפי שהלבנה מתחדשת2. וטוב לטעום משהו לפני אמירת ברכת הלבנה, וללבוש נעליים, כיוון שברכת הלבנה צריכה להיאמר בשמחה ולא מתוך עינוי3. אך אין להימנע מאמירת ברכת הלבנה עם הציבור לשם כך, כיוון שמעלת אמירת ברכת הלבנה ברוב עם, חשובה יותר4.
מנהג כשר הוא שלא לאכול בשר ולא לשתות יין במוצאי תשעה באב וביום עשירי באב עד השקיעה, כיוון שבתשעה באב לעת ערב, הציתו הגויים אש בהיכל, והוא נשרף עד שקיעת החמה של עשירי באב; זוהי דעת מרן השלחן ערוך, וכן נוהגים יוצאי ספרד1. לדעת הרמ"א, נמנעים מאכילת בשר ומשתיית יין רק עד חצות היום של י' באב, כדי שלא להכביד על הציבור יותר מדי, וכן מנהג יוצאי אשכנז2.
כשם שיוצאי אשכנז נוהגים לא לאכול בשר ולא לשתות יין עד חצות היום של עשירי באב, כך הם גם נוהגים לא להתרחץ, לא להסתפר ולא לכבס עד חצות היום של עשירי באב1.
בקרב יוצאי ספרד נחלקו המנהגים: יש הנוהגים להסתפר, לכבס ולהתרחץ מיד בצאת הצום. לדבריהם, המנהג שכתב השלחן ערוך, להמשיך את מנהגי האבלות ביום עשירי באב, כולל רק אכילת בשר ושתיית יין. זאת כיוון שיש לאיסור אכילת בשר ושתיית יין טעם מיוחד, שבזמן שנשרף המקדש ובטלו הקרבנות ונסכי היין, לא ראוי ליהנות מאכילת בשר ומשתיית יין. אבל שאר מנהגי האבלות מסתיימים מיד בצאת הצום2. ויש הנוהגים כמנהג יוצאי אשכנז, שלא להתרחץ, לא להסתפר ולא לכבס עד חצות היום של עשירי באב3.
כאשר עשירי באב חל ביום שישי, לדעת כולם מותר לכבס מיד בצאת הצום, כדי שיום שישי יהיה פנוי להכנת צרכי השבת4.
טוב להימנע מלברך ברכת "שהחיינו" בעשירי באב, מכיוון שלא מתאים לומר "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", ביום שנשרף בו בית המקדש. לכן יש להימנע ביום זה מאכילת פרי חדש או לבישת בגד חדש שמברכים עליו "שהחיינו"1, וכבר התבארו פרטי דין זה בפרק ד.
כאשר תשעה באב חל בשבת, והתענית נדחית ליום ראשון, עשירי באב, לדעת כולם מותר להסתפר, לכבס, להתרחץ ולברך "שהחיינו" במוצאי התענית (ליל אחד עשר באב). זאת כיוון שרק בליל עשירי באב נוהגים קצת אבלות, משום שבו נשרף בית המקדש, אך אין שום צורך לנהוג קצת אבלות בליל אחד עשר באב1. ומכל מקום, יוצאי אשכנז נמנעים מאכילת בשר ושתיית יין במוצאי הצום, כיוון שאין זה מתאים להתענג בבשר ויין בסעודה שאחר התענית2.