logo-white

תוכן עניינים

הלכות בין המצרים

הלכות בין המצרים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

הלכות בין המצרים - תוכן עניינים:

פרק כה - מוצאי תשעה באב ועשרה באב

facebook email whatsapp

יש המהדרים ליטול את ידיהם שלוש פעמים לאחר צאת הכוכבים, כדי לטהר את הידיים בשלמות, כיוון שבנטילת הבוקר נטלו רק את אצבעות הידיים1.

1.
בן איש חי שנה ראשונה פרשת דברים אות כח, לוח ארץ ישראל (טוקצינסקי), ארחות רבנו חלק ב עמ' קעט, שכן נהג החזון איש, הליכות שלמה תפילה פרק כ הערה 88, הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 221.

נוהגים לומר את ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב1, כדי לבטא שאף שנחרב בית המקדש וגלינו מארצנו, אנו עתידים להתחדש ולחזור למעלתנו הראשונה, כפי שהלבנה מתחדשת2. וטוב לטעום משהו לפני אמירת ברכת הלבנה, וללבוש נעליים, כיוון שברכת הלבנה צריכה להיאמר בשמחה ולא מתוך עינוי3. אך אין להימנע מאמירת ברכת הלבנה עם הציבור לשם כך, כיוון שמעלת אמירת ברכת הלבנה ברוב עם, חשובה יותר4.

1.
משנ"ב תכו יא, בן איש חי שנה ראשונה פרשת דברים אות כח, כף החיים תכו כט, חזון עובדיה עמ' תי.
2.
ברכי יוסף תקנט ח, בשם רבי חיים ויטאל.
3.
משנ"ב תכו יא, חזון עובדיה עמ' תי. ועיין חודש בציון עמ' שלה. ועיין מורה באצבע לחיד"א סימן ח אות רלט, והלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 221, שטוב לרחוץ את הפנים והידיים לקראת ברכת הלבנה. ועיין אמת ליעקב סימן תכו אות ב, וכל המתאבל עליה עמ' תקמ, בשם הגרי"ש אלישיב, ושולחן ערוך המקוצר סימן קה סעיף כב: וייתכן, שדי ללבוש מנעלים מכובדים מבד או מגומי, ואין צורך ללבוש דווקא מנעלים של עור, ועיין אשי ישראל פרק מ הערה נא, בשם הגר"ח קנייבסקי, שחולק, וכן משמע מדברי החזון עובדיה עמ' תיא.
4.
עיין שער הציון תכו ט, חזון עובדיה עמ' תיא, כל המתאבל עליה עמ' תקמא, בשם הגר"מ פיינשטיין.  

מנהג כשר הוא שלא לאכול בשר ולא לשתות יין במוצאי תשעה באב וביום עשירי באב עד השקיעה, כיוון שבתשעה באב לעת ערב, הציתו הגויים אש בהיכל, והוא נשרף עד שקיעת החמה של עשירי באב; זוהי דעת מרן השלחן ערוך, וכן נוהגים יוצאי ספרד1. לדעת הרמ"א, נמנעים מאכילת בשר ומשתיית יין רק עד חצות היום של י' באב, כדי שלא להכביד על הציבור יותר מדי, וכן מנהג יוצאי אשכנז2

1.
שו"ע תקנח א, חזון עובדיה עמ' תיג, אור לציון חלק ג פרק כט שאלה כו, הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 225, נתיבות המערב עמ' רכג. ועיין קיצור שלחן ערוך (טולידאנו) סימן תקד סעיף א. ועיין משנ"ב תקנח ב, שמנהג זה קל יותר מהמנהג שלא לאכול בשר בתשעת הימים, ולכן בכל המצבים שמותר לאכול בשר בתשעת הימים, מותר גם בעשירי באב. ועיין הלכות ומנהגי בין המצרים (קארפ) פרק י הערה 11, בשם הגרי"ש אלישיב, שילדים קטנים מגיל בר מצווה אינם כלולים במנהג זה, והם יכולים לאכול בשר מיד אחרי תשעה באב.
2.
רמ"א תקנח א, ולבוש שם. ועיין ברכת אברהם (ארלנגר) תענית כט א ד"ה ובשו"ע, שהטעם שנזהרים רק עד חצות, משום שרוב היום ככולו, ועיין שו"ת התעוררות תשובה חלק ג סימן שנז, שהטעם הוא משום שלא רצו להנהיג אבלות כל היום העשירי, כדי שיהיו רק תשעה ימי אבלות שלמים ולא עשרה, כיוון שעשר הוא מספר של שלמות וקדושה, ותשע הוא מספר של פורענות וטומאה.

כשם שיוצאי אשכנז נוהגים לא לאכול בשר ולא לשתות יין עד חצות היום של עשירי באב, כך הם גם נוהגים לא להתרחץ, לא להסתפר ולא לכבס עד חצות היום של עשירי באב1.

 

בקרב יוצאי ספרד נחלקו המנהגים: יש הנוהגים להסתפר, לכבס ולהתרחץ מיד בצאת הצום. לדבריהם, המנהג שכתב השלחן ערוך, להמשיך את מנהגי האבלות ביום עשירי באב, כולל רק אכילת בשר ושתיית יין. זאת כיוון שיש לאיסור אכילת בשר ושתיית יין טעם מיוחד, שבזמן שנשרף המקדש ובטלו הקרבנות ונסכי היין, לא ראוי ליהנות מאכילת בשר ומשתיית יין. אבל שאר מנהגי האבלות מסתיימים מיד בצאת הצום2. ויש הנוהגים כמנהג יוצאי אשכנז, שלא להתרחץ, לא להסתפר ולא לכבס עד חצות היום של עשירי באב3.

 

כאשר עשירי באב חל ביום שישי, לדעת כולם מותר לכבס מיד בצאת הצום, כדי שיום שישי יהיה פנוי להכנת צרכי השבת4.

1.
משנ"ב תקנח ג. ועיין מקור חיים תקנח א, והלכות ומנהגי בין המצרים (קארפ) פרק ח הערה 11, בשם הגרי"ש אלישיב, שרחיצה בצונן מותרת. ועיין הלכות ומנהגי בין המצרים שם, בשם הגרי"ש אלישיב, שלבישת בגדים מכובסים מותרת, ועיין קרא עלי מועד פרק ח הערה מב, בשם הגר"נ קרליץ, שחולק. ועיין משנ"ב תקנח ב, שטוב שלא לקיים יחסי אישוּת בליל עשירי באב, אלא אם כן חלה בו מצוות עונה. ועיין משנ"ב תקנח ב, ואשרי האיש פרק עא סעיף מ, והלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 197, שאין לשמוע מוזיקה עד חצות היום של עשירי באב.
2.
חזון עובדיה עמ' תטו, אור לציון חלק ג פרק כט שאלה כו.
3.
עיין כף החיים סימן תקנח ס"ק ו וס"ק י, הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 225, קיצור שלחן ערוך (טולידאנו) סימן תקד סעיף א. ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו שם, שבשעת הדחק אפשר להקל כדעה שבהערה הקודמת. ועיין נתיבות המערב עמ' רכג, שיש מחמירים שלא להתרחץ, לא להסתפר ולא לכבס כל יום עשירי באב. 
4.
עיין משנ"ב תקנח ג, וחוט שני שבת חלק ב עמ' שכח, שרק כיבוס מותר מיד בצאת הצום, כדי שיום שישי יהיה פנוי להכנת צרכי השבת, אך רחיצה ותספורת מותרים רק ביום שישי בבוקר, וכעין זה כתב הגר"י אריאל שליט"א, והוסיף שאם ביום שישי יהיה תור גדול אצל הספר, מותר להסתפר כבר בלילה. ועיין לוח ארץ ישראל (טוקצינסקי), ואשרי האיש פרק עא סעיף מא, שסוברים שגם כיבוס מותר רק ביום שישי בבוקר. ועיין קרא עלי מועד פרק ח הערה מב, בשם הגר"נ קרליץ, שמותר לכבס במוצאי תשעה באב גם דברים שאינם נצרכים לשבת, ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק מב ס"ק טז, בשם הגרש"ז אוירבך, שההיתר לכבס במוצאי תשעה באב הוא רק לצורך שבת. ועיין חזון עובדיה עמ' תטו, שו"ת אבן ישראל חלק ז סימן כז, שו"ת מחזה אליהו חלק א סימן פו, שסוברים שמותר גם להסתפר במוצאי תשעה באב.

טוב להימנע מלברך ברכת "שהחיינו" בעשירי באב, מכיוון שלא מתאים לומר "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", ביום שנשרף בו בית המקדש. לכן יש להימנע ביום זה מאכילת פרי חדש או לבישת בגד חדש שמברכים עליו "שהחיינו"1, וכבר התבארו פרטי דין זה בפרק ד.

1.
מחזיק ברכה סימן תקנח ס"ק ג, כף החיים תקנח ח, חזון עובדיה עמ' קכט, הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 225, ועיין שם שיוצאי ספרד נמנעים מלברך "שהחיינו" כל היום, ויוצאי אשכנז נמנעים מלברך "שהחיינו" רק עד חצות היום.

כאשר תשעה באב חל בשבת, והתענית נדחית ליום ראשון, עשירי באב, לדעת כולם מותר להסתפר, לכבס, להתרחץ ולברך "שהחיינו" במוצאי התענית (ליל אחד עשר באב). זאת כיוון שרק בליל עשירי באב נוהגים קצת אבלות, משום שבו נשרף בית המקדש, אך אין שום צורך לנהוג קצת אבלות בליל אחד עשר באב1. ומכל מקום, יוצאי אשכנז נמנעים מאכילת בשר ושתיית יין במוצאי הצום, כיוון שאין זה מתאים להתענג בבשר ויין בסעודה שאחר התענית2.

1.
רמ"א תקנח א, ומשנ"ב שם, ושו"ת התעוררות תשובה חלק ג סימן כא, ושו"ת שבט הלוי חלק ו סימן ע אות י, כף החיים תקנח יט, חזון עובדיה עמ' תיד, אור לציון חלק ג פרק כט שאלה כו. ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 225, שמחמיר כמנהג יוצאי אשכנז המובא בסמוך. 
2.
רמ"א תקנח א, ומשנ"ב שם.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ