קריאת מגילת איכה

עיין רמ"א תקנט א. ועיין שם, ולבוש תקנט א, שכאשר בעל הקורא מגיע לפרק המתחיל במילה איכה, עליו להגביה את קולו יותר מהפרק הקודם, כדרך הבוכים המגביהים קולם ככל שמרבים בבכייה. ועיין משנ"ב תקנט ב, שיש להפסיק מעט בין פסוק לפסוק, ולפני פרק שמתחיל במילה איכה, יש להפסיק מעט יותר, ואת הפסוק האחרון שבכל פרק המתחיל במילה איכה (פרקים א, ב, ד), יש לקרוא בקול רם. ועיין משנ"ב תקנט טו, והלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 217, שנוהגים לקרוא את מגילת איכה בלחש ביחד עם בעל הקורא, ועיין אשי ישראל (פויפר) פרק מד הערה קי, בשם הגרי"י נויבירט, שכאשר בעל הקורא קורא את המגילה מתוך הקלף, אין צריך לקרוא את המגילה בלחש יחד עם בעל הקורא.

חיי אדם כלל קלה סעיף כג, לוח ארץ ישראל (טוקצינסקי), ועיין שם שהמנהג לברך לפני קריאת המגילה הוא רק כאשר קוראים את המגילה בציבור. ועיין משנ"ב תקנט ב. 

פרי מגדים אשל אברהם תחילת סימן תקנט, חזון עובדיה עמ' שנה.

שו"ת רדב"ז חלק ו סימן ב אלפים צא.

כף החיים תקנט ה.