logo-white

תוכן עניינים

הלכות בין המצרים

הלכות בין המצרים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

הלכות בין המצרים - תוכן עניינים:

פרק כג - סדרי התפילות בתשעה באב. פרק כג - סדרי התפילות בתשעה באב

עיטוף בטלית והנחת תפילין

facebook email whatsapp

מנהג יוצאי אשכנז שלא להתעטף בטלית ושלא להניח תפילין בתפילת שחרית. אין מתעטפים בטלית, על פי הפסוק באיכה: "עָשָׂה ה' אֲשֶׁר זָמָם בִּצַּע אֶמְרָתוֹ" (קרע שפת בגדו)1, שעליו דרשו חכמים שהקב"ה אמר למלאכי השרת שהוא כביכול קורע את בגדיו לאות צער ואבל על החורבן. הטלית מסמלת את בגדיו של הקב"ה, ואי ההתעטפות בה מסמלת את קריעת הבגדים לאות אבל וצער2. ואין מניחים תפילין, כשם שאבל אינו מניח תפילין ביום הראשון לאבלותו. זאת כיוון שהתפילין הן פאר, ולא ראוי לאבל להתפאר בלבישתן, וקל וחומר שלא ראוי להתפאר בלבישת התפילין בתשעה באב, שהוא יום אבל לכל ישראל3. בתפילת מנחה, מתעטפים בטלית ומניחים תפילין4, כיוון שבשעת המנחה בית המקדש נשרף, וחובם של ישראל נפרע בכך שהקב"ה שפך חמתו על העצים והאבנים, ולא שפך חמתו על עם ישראל. וטעם נוסף הוא שלאחר חצות היום תוקף האבלות נחלש מעט, ומשעה זו נותנים ביטוי מועט לנחמה, להראות שאנו בטוחים בגאולה5

 

בקרב יוצאי ספרד, נחלקו המנהגים. יש הנוהגים כמנהג יוצאי אשכנז, שלא להתעטף בטלית ושלא להניח תפילין בתפילת שחרית, אך לפני התפילה הם מתעטפים בטלית ומניחים תפילין בבית בצנעה, קוראים קריאת שמע, ולאחר מכן חולצים את התפילין ופושטים את הטלית, והולכים להתפלל בבית הכנסת6. ויש הנוהגים על פי האר"י ז"ל, להתפלל בטלית ותפילין כבכל יום7, ולפני הקינות חולצים את התפילין ופושטים את הטלית8.

 

אדם הנוהג להניח תפילין בתפילת שחרית, והוא מתפלל בבית כנסת שנוהגים בו שלא להניח תפילין, לא ישנה ממנהג מתפללי בית הכנסת, ולא יניח תפילין. וכן אדם הנוהג שלא להניח תפילין, והוא מתפלל בבית כנסת שנוהגים בו להניח תפילין, לא ישנה ממנהג מתפללי בית הכנסת, ויניח תפילין כמותם9.

9 הערות

1.
איכה ב יז.
2.
עיין שו"ע תקנה א, ומשנ"ב שם, וערוך השלחן תקנה ב. ועיין שו"ע תקנה א, שלובשים טלית קטן מהבוקר, כדי שלא להתבטל לגמרי ממצוות ציצית, אך אין מברכים על לבישתו, ועיין שו"ת ארחותיך למדני חלק ו סימן צה, שביאר מדוע אין מברכים.
3.
ערוך השלחן תקנה ב. ועיין משנ"ב תקנה א, שכתב טעם נוסף, שנאמר במגילה איכה (פרק ב פסוק א): "הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל", והתפילין הן הפאר של עם ישראל. 
4.
שו"ע תקנה א, ערוך השלחן תקנה ב. 
5.
עיין משנ"ב תקנה ג.
6.
בן איש חי שנה ראשונה פרשת דברים אות כה, עיין הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 218: המנהג הרגיל, שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג סימן ז, קיצור שלחן ערוך (טולידאנו) סימן תקג סעיף א.
7.
עיין כף החיים תקנה ד: מנהג בית אל; עיין חזון עובדיה עמ' שסו, עיין הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 219: מנהג חסידי בית אל ובתי כנסיות רבים; אור לציון חלק ג פרק כט שאלה כב: כל מקום רשאי להמשיך במנהגו, וראוי להניחם בשחרית. ועיין ילקוט יוסף עמ' תנו, שהאריך בזה.
8.
עיין כנסת הגדולה סימן לא הגהות טור אות ד, עיין אור לציון חלק ג פרק כט שאלה כב, שו"ת מאמר מרדכי כרך ב אורח חיים סימן מז. ועיין ילקוט יוסף עמ' תקכז, בשם הגר"ע יוסף, שהאומרים כמה קינות בעת פתיחת ההיכל, אינם צריכים לחלוץ את התפילין קודם לכן, ועיין אור לציון חלק ג פרק כט שאלה כב, ושו"ת מאמר מרדכי שם, שחולקים.
9.
אור לציון חלק ג פרק כט שאלה כב.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ