תוכן עניינים
הלכות בין המצרים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א
מחזירים את הפרוכת למקומה לקראת תפילת מנחה. הטעם לכך הוא שדווקא האבלות על החורבן מבטיחה את הופעת הגאולה, ולכן עושים מעשה המבטא ביטחון זה. אבלות על אובדן שאינו עתיד לחזור, הולכת ודועכת עם הזמן, כמו שאמרו חכמים: "גזרה על המת שישתכח מן הלב". אבל אבלות על אובדן שעתיד לחזור, אינה דועכת, כמו שהורים המצפים שבנם הנעדר ישוב הביתה, אינם מתנחמים לעולם. נמצא שהאבלות ארוכת השנים של עם ישראל על החורבן מוכיחה שאובדן המקדש הוא אובדן שעתיד לחזור. לכן, לאחר שרוב היום עבר באבל, מבטאים את הביטחון בגאולה בהחזרת הפרוכת למקומה1.