תוכן עניינים
הלכות בין המצרים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א
יש סוברים שאף הנוהגים לסמוך על הפוסקים המתירים לעשן כל השנה, לא יעשנו בתשעה באב. זאת משום שהעונג הנגרם מהעישון גדול מהתענוג הנגרם מרחיצה וסיכה, וכיוון שרחיצה וסיכה אסורים בתשעה באב, כל שכן שהעישון אסור1. ויש חולקים וסוברים שמותר לעשן בתשעה באב, משום שאין לאסור עינוגים שלא אסרו אותם חכמים; ועוד שהרגיל בעישון, דעתו אינה מיושבת עליו עד שיעשן, וכשם שמותר לאדם לרחוץ את ידיו מלכלוך שמפריע לו ופוגע ביישוב דעתו, כך גם מותר לעשן כדי ליישב את הדעת2. המשנה ברורה פסק להלכה שלכתחילה אין לעשן בתשעה באב, ואדם שקשה לו מאוד שלא לעשן, יעשן אחר חצות בצנעה3.