תוכן עניינים
הלכות בין המצרים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א
המנהג לשבת על הארץ נוהג רק עד חצות היום1, כיוון שבזמן מנחה של תשעה באב נולד המשיח. וטעם נוסף הוא שבית המקדש נחרב בחצות היום, וחורבן בית המקדש היה כפרה לעם ישראל, שכן הקב"ה שפך את חמתו על העצים והאבנים של בית המקדש, ולא שפך את חמתו על עם ישראל; ונמצא שבעומק הצרה טמונה ישועה. לכן בחצות היום מפחיתים מעט מתוקף האבלות של תשעה באב, וחוזרים לשבת על כיסא2.
הגבלת האבלות עד חצות היום נאמרה רק בנוגע לאיסור לשבת על כיסא, שיסודו במנהג, אך הדברים האסורים בתשעה באב מן הדין, אסורים כל היום עד צאת הכוכבים, ובהם אין הבדל בין הזמן שלפני חצות היום לזמן שאחריו3.