פרק כא - ישיבה ושינה בתשעה באב. פרק כא - ישיבה ושינה בתשעה באב

ישיבה על הארץ

בתשעה באב יושבים על הארץ כדרך אבלים¹, כדי לבטא את האבלות על חורבן המקדש ולהראות שבלי בית המקדש אנו במצב שפל וירוד². ויש הנזהרים שלא לשבת ישירות על הרצפה, אלא להניח איזה דבר בין הגוף לרצפה, וזאת על פי הקבלה³. אדם שהישיבה על הרצפה קשה לו, יכול לשבת על כיסא נמוך או להניח תחתיו כרית, כדי שהישיבה תהיה לו נוחה יותר⁴. ומי שגם ישיבה כזו קשה לו, יכול לשבת על כיסא רגיל, כיוון שישיבתו על כיסא אינה לשם תענוג⁵.

לנושא הבא

5 הערות

שו"ע תקנט ג: יושבים בבית הכנסת לארץ, ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 215, ואור לציון חלק ג פרק כט אות יט, ומעין אומר חלק ג עמ' קנה, שהמנהג שגם בבית יושבים על הארץ. ועיין שו"ת שבט הלוי חלק י סימן פ, וקובץ מבקשי תורה אב תשס"ח עמ' י, בשם הגרי"ש אלישיב, ויד בבין המיצרים פרק כג הערה י, בשם הגר"נ קרליץ, שהמנהג לשבת על הארץ חל רק בצאת הכוכבים, וכן משמע מדברי החיי אדם בכלל קלד סעיף ג, ועיין אגרות משה אורח חיים חלק ה סימן ט אות ד, ושו"ת שלמת חיים (תשע"ח) סימן שיט, שחולקים וסוברים שהמנהג לשבת על הארץ חל משקיעת החמה.

עיין דעת תורה למהרש"ם מברזן תקנט ג, ורש"י ישעיהו ג כו.

כף החיים תקנב לט, ועיין שם שעיקר החשש הוא בישיבה על קרקע שאינה מרוצפת, אך יש להחמיר גם בקרקע מרוצפת.

עיין משנ"ב סימן תקנב ס"ק יז וסימן תקנט ס"ק יא. עיין הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 215, שהכרית לא תהיה גבוהה יותר מטפח מהארץ (כשמונה סנטימטר), ועיין ילקוט הגרשוני סימן תקנט ס"ק א, וילקוט יוסף עמ' תקז, שצריך שהכיסא לא יהיה גבוה יותר משלושה טפחים מהארץ, ועיין ארחות רבנו חלק ב עמ' קעא בשם החזון איש, והליכות שלמה פרק טו הערה 25, ואשרי האיש פרק עא סעיף טו, שאין צריך לדקדק בזה, והעיקר שהכיסא יהיה נמוך מן הרגיל.

עיין נטעי גבריאל פרק סח סעיף ח, ועיין תורת היולדת פרק נא סעיף יד, וכעין זה מבואר בערוך השלחן יורה דעה שפז ג.

עוד בפרק זה

לפרק הבא

הלכות בין המצרים

הלכות בין המצרים - תוכן עניינים:

ישיבה על הארץ

5 הערות

עוד בפרק זה