עשיית מלאכה עד חצות

שו"ע ורמ"א תקנד כב, ומשנ"ב שם, וביאור הלכה שם ד"ה במקום. ועיין משנ"ב תקנד מג, וכף החיים שם צט, והלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 214, שהאיסור מתחיל מכניסת התענית, כיוון שגם בלילה אין להסיח את הדעת מהאבלות, ועיין חזון עובדיה עמ' שיט, שהכריע כדעת הסוברים שהאיסור מתחיל ביום. עיין רמ"א תקנד כב, שהמנהג שלא לעשות מלאכה הוא רק עד חצות, ועיין כף החיים תקנד צד, שמסתימת הבית יוסף משמע שהמנהג שלא לעשות מלאכה הוא כל היום, ולא רק עד חצות, ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 214, שסָתָם וכתב שהמנהג שלא לעשות מלאכה הוא רק עד חצות, ולא הבחין בין יוצאי אשכנז ליוצאי ספרד, ואפשר שגם יוצאי ספרד נהגו להימנע ממלאכה רק עד חצות, וכיוון שהדבר תלוי במנהג, הולכים אחר המנהג בפועל. ועיין ביאור הלכה תקנד כב ד"ה על ידי, שהאחרונים נחלקו האם מלאכת כתיבה מותרת בתשעה באב, ולא הכריע, ועיין חזון עובדיה, שכתיבה שאין אדם נזהר בתיקונה, מותרת, אך טוב לדחותה לאחר חצות. ועיין שונה הלכות עם הערות תורת המועדים סימן תקנד ס"ק כז, בשם הגרי"ש אלישיב, שנערה העושה קייטנה לילדים בתשעה באב לפני חצות, לא תגבה מההורים כסף בתורת תשלום, אלא בתורת מתנה, דהיינו שלא תדרוש תשלום מההורים אלא תבקשוֹ.

עיין מקור חיים תקנד כב, אשרי האיש פרק עא סעיף ד, אור לציון חלק ג פרק כט שאלה יד. ועיין סוכת חיים (לונדינסקי) עמ' נח, שאם הכלים המלוכלכים גורמים לריבוי זבובים וכיוצא בזה, או שהמראה המלוכלך של הבית מצער את בני הבית, מותר לשטוף את הכלים, ועיין שו"ת ברכת יהודה (ברכה) חלק ג סימן כט.

עיין שו"ע תקנט י.

ערוך השלחן תקנט ט, ועיין שם, שמן הראוי שלא לשטוף את הבית גם אחר חצות, ועיין בסמוך, שיש נשים הנוהגות לנקות את הבית אחר חצות היום, כדי לחזק את האמונה בגאולה.

רמ"א תקנד כב, וקובץ הלכות פסקי הגר"ש קמינצקי פרק יט סעיף ג. ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 214, שנסיעה ברכב מותרת, כיוון שהנסיעה אינה מסיחה את הדעת מן האבלות. 

חיי אדם כלל קלה סעיף טו, קיצור שלחן ערוך (גנצפריד) סימן קכד סעיף טו, כף החיים תקנד קה, הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 214. ועיין שונה הלכות עם הערות תורת המועדים סימן תקנד ס"ק כח.

ברכי יוסף תקנט ז, כף החיים תקנט עו, הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 215. ועיין ילקוט יוסף עמ' תסג.