נהגו שלא לעשות מלאכה בתשעה באב עד חצות היום, כדי שלא להסיח את הדעת מהאבלות1. לכן אסור לשטוף כלים שאין זקוקים להם בתשעה באב2, אסור להכין אוכל לצורך הסעודה שאוכלים במוצאי הצום3, אסור לנקות ולשטוף את הבית4, אסור לתקן מכשירים שהתקלקלו וכיוצא בזה. מלאכות קלות שעשייתן לוקחת זמן מועט, כהדלקת האור וכיבויו, הפעלת מדיח כלים חשמלי וכדומה, מותרות גם לפני חצות, כיוון שעשייתן אינה גורמת להסחת הדעת מהאבלות5.
ראוי לירא שמים שלא לעשות מלאכה גם אחר חצות היום, כדי שלא להסיח דעתו מן האבלות6.
יש נשים מיוצאות ספרד הנוהגות לסדר ולנקות את הבית לאחר חצות היום, כיוון שבזמן מנחה של תשעה באב נולד המשיח, לכן עושים בזמן זה דברים המבטאים את אמונת הגאולה7.
קניית חפצים ומכירתם כלולות במנהג שלא לעשות מלאכה עד חצות היום, לכן אין לפתוח חנויות בתשעה באב עד חצות, ואין לקנות חפצים באתרי מכירות במרשתת עד חצות1. לאחר חצות, מותר לקנות דברים שמותר לקנותם בתשעת הימים, אך יש לעשות זאת כבדרך אגב ולא להקדיש לכך זמן ניכר, כיוון שהקובע עצמו לעשות מלאכה בתשעה באב, אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה2.
מכירת אוכל אינה כלולה במנהג שלא לעשות מלאכה עד חצות היום1, כיוון שילדים קטנים ואנשים חולים שאינם מתענים בתשעה באב, זקוקים למזון. לכן בעל חנות מכולת שנמכרים בה דברי מאכל ומשקה, רשאי לפתוח את חנותו לפני חצות. ויש שנהגו לפתוח את חנויות האוכל רק לאחר שהציבור סיים להתפלל תפילת שחרית ולומר קינות2.
המנהג שלא לעשות מלאכה ולהימנע ממסחר בתשעה באב עד חצות היום, אינו כולל מלאכה או מסחר שתכליתם למנוע הפסד כספי1. לדוגמה: צינור מים שהתפוצץ והמים זורמים ממנו והולכים לאיבוד, מותר לתקנו בתשעה באב; וכן אדם שמוכר שרפרפים נמוכים לתשעה באב, רשאי למכור אותם בתשעה באב, שכן אם לא ימכרם בתשעה באב, יהיה לו הפסד כספי.
מותר לאדם לבקש מגוי שיעשה מלאכה עבורו בתשעה באב, כיוון שאין דעת היהודי מוסחת מהאבלות כאשר הגוי עושה מלאכה עבורו1. אבל אין לעשות על ידי גויים מלאכה הנעשית בעסק גדול והיא ניכרת לרבים, כיוון שיש חשש שאנשים לא ישימו לב שהמלאכה נעשית על ידי גויים, ויסברו שמותר לעשות מלאכה בתשעה באב2. לכן אדם שיש לו חנות, אינו רשאי לפתוח את חנותו על ידי גוי לפני חצות, כיוון שפתיחת חנות היא דבר גלוי וניכר3.
חסרון המקדש
פרק כ - עשיית מלאכה
