לימוד בעיון ובהעמקה

את הדברים שמותר ללומדם, יש ללמוד בהבנה פשוטה, אך אסור ללומדם בהעמקה ובעיון, כיוון שבלימוד מעמיק, מתיישבים ומתבררים דברים קשים ומורכבים, ויש ללומד שמחה מכך¹. וכן, אם מתעוררת ללומד קושיה חמורה תוך כדי הלימוד, אסור לטרוח ליישבה, כיוון שיישוב קושיה חמורה מביא לידי שמחה².

לנושא הבא

2 הערות

עיין משנ"ב תקנד ה, והליכות שלמה פרק טו דבר הלכה א, ועיין שם הערה 4, שאין לתת גדר מדויק לשיעור העיון האסור, והדבר תלוי בכל אחד ואחד לפי דרך לימודו. ועיין הערות הגרי"ש אלישיב מועד קטן כא א, שהעיון האסור הוא עיון כזה שעל ידו הלומד מחדש חידושי תורה, וכעין זה כתב בקובץ הלכות הגר"ש קמינצקי עמ' רנ, שמותר ללמוד כדי להבין היטב מה שלומד, אבל ללמוד בעיון רב, מתוך כוונה לחדש חידושי תורה, אסור.

משנ"ב תקנד ה. ועיין מאמר מרדכי תקנד א, שתמה על איסור הלימוד בעיון, ועיין קרא עלי מועד עמ' עא הערות הגר"ח קנייבסקי הערה לב, שהחזון איש התיר ללמוד בעיון גם עם חברותא, והיה אומר: "לא יתכן לומר שמותר ללמוד בלא עיון". ועיין אור לציון חלק ג פרק כט סוף הערה א, שלכתחילה אין ללמוד בעיון, אך אדם שמחמת זה יתבטל לגמרי מלימודו, יסמוך על דעת המקילים, וילמד בעיון.

עוד בפרק זה

לפרק הבא

הלכות בין המצרים

הלכות בין המצרים - תוכן עניינים:

לימוד בעיון ובהעמקה

2 הערות

עוד בפרק זה