logo-white

תוכן עניינים

הלכות בין המצרים

הלכות בין המצרים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

הלכות בין המצרים - תוכן עניינים:

פרק יח - סיכה ותשמיש המיטה

facebook email whatsapp

בתשעה באב אסור לסוך את הגוף לשם תענוג. לכן אסור למרוח על הגוף קרם ידיים, קרם פנים ושאר משחות ושמנים שמעדנים את העור1.

 

1.
שו"ע תקנד טו.

הסיכה האסורה היא סיכה לשם תענוג, אך סיכה שלא לשם תענוג מותרת1. לכן אדם שיש לו פצע, רשאי למרוח משחה לטיפול בפצע, כיון שאין זו סיכה לשם תענוג אלא לצורך רפואי2. וכן מותר למרוח על הגוף קרם להרחקת יתושים3. ההיתר למרוח משחה לצורך רפואי הוא גם כאשר המשחה מעדנת את העור. לדוגמה: אדם שעור ידיו יבש מאוד, והיובש גורם לו לכאב, רשאי למרוח על ידיו קרם ידיים המעדן את העור4.

 

מותר להשתמש בתכשיר העשוי למנוע ריח זיעה, כיון שאין זו סיכה לתענוג, אלא לסילוק נזק5.

1.
שו"ע תקנד טו. 
2.
אור לציון חלק ג פרק כט שאלה יג.
3.
שו"ת שבט הקהתי חלק ב סימן קצא אות ד. 
4.
מקראי קודש לרב הררי פרק ו הערה נד, בשם הגר"א נבנצל שליט"א.
5.
הליכות שלמה פרק יד הערה 56, על פי ביאור הלכה תקנד טו ד"ה סיכה, ועיין הליכות שלמה שם, שאפשר שאין זה בכלל סיכה, חזון עובדיה עמ' רצה, מקראי קודש לרב הררי פרק ו הערה נה, בשם הגר"א נבנצל שליט"א.

אסור לנשים להתאפר בתשעה באב, כשם שאסור לאישה אבלה להתאפר1. איפור הנמרח על הגוף כמשחה, אסור גם משום שמריחתו על הגוף נחשבת לסיכה2.

1.
הגר"י אריאל שליט"א, שושנת ישראל (קנר) בין המצרים פרק סעיף נט. ועיין קובץ הלכות הגר"ש קמינצקי פרק יח הערה יב, שחולק וסובר שמעיקר הדין מותר להתאפר בתשעה באב, כיוון שאין להשוות את דיני תשעה באב לדיני אבלות על מת, אך יש להימנע מכך, כיוון שלא ראוי להתקשט בתשעה באב.
2.
שושנת ישראל שם. ועיין נטעי גבריאל פרק עג סעיף ה, בשם הגר"מ פיינשטיין, שצביעת הפנים באבקה נחשבת כסיכה. ועיין קובץ הלכות הגר"ש קמינצקי פרק יח הערה יב, שסובר שמריחת הפנים לשם יופי אינה נחשבת סיכה.  

מותר לכלה בשלושים הימים הראשונים שלאחר נישואיה להתאפר, לרחוץ את פניה ולסוך אותם, כדי שלא תתגנה על בעלה1.

1.
עיין משנ"ב תקנד כט, ושושנת ישראל (קנר) בין המצרים פרק סעיף נט.

אחד מחמשת העינויים שחייבים בהם בתשעה באב הוא האיסור לקיים יחסי אישוּת ('תשמיש המיטה')1. אפשר שהטעם הפנימי לכך הוא שהקשר בין הקב"ה לכנסת ישראל נמשל במגילת שיר השירים לקשר שבין איש לאשתו, והגלות מתוארת בה כריחוק של האיש מאשתו. בעקבות הריחוק שבין הקב"ה לכנסת ישראל, נפגם במידת מה הקשר המקודש בין כל איש ואשתו, ונפגעת יכולתם להתקשר זה לזה ולהתאחד בשלמות2. לכן בתשעה באב, היום שאירע בו החורבן והקב"ה התרחק מאתנו, מבטאים ריחוק זה בריחוק בין איש לאשתו.

 

כדי להתרחק מן העברה, נכון שהאיש והאישה יימנעו ממגע זה בזה3, ולא יישנו בלילה במיטה אחת4.

1.
שו"ע תקנד א.
2.
עיין סנהדרין עה א, וחידושי אגדות למהר"ל שם.
3.
משנ"ב תקנד לז, ושער הציון שם מד. ועיין חזון עובדיה עמ' שז, שאין בדבר זה איסור גמור, אלא זו חומרה. ועיין שער הציון שם, שבמקום שהנשים אינן מתקשטות בתשעה באב, מותר לאיש ולאשתו לגעת זה בזה ביום (אך לא בלילה). ועיין בן איש חי שנה ראשונה פרשת דברים אות כג, והלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 213, שיש ליזהר בלילה שלא להושיט דבר מיד האיש ליד האישה, ועיין חזון עובדיה עמ' שז, וקרא עלי מועד פרק ח הערה לד בשם הגרי"ש אלישיב, ותשובות והנהגות חלק ג סימן קעח, שמתירים.  
4.
שו"ע תקנד יח.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ