בתשעה באב אסור לסוך את הגוף לשם תענוג. לכן אסור למרוח על הגוף קרם ידיים, קרם פנים ושאר משחות ושמנים שמעדנים את העור1.
הסיכה האסורה היא סיכה לשם תענוג, אך סיכה שלא לשם תענוג מותרת1. לכן אדם שיש לו פצע, רשאי למרוח משחה לטיפול בפצע, כיון שאין זו סיכה לשם תענוג אלא לצורך רפואי2. וכן מותר למרוח על הגוף קרם להרחקת יתושים3. ההיתר למרוח משחה לצורך רפואי הוא גם כאשר המשחה מעדנת את העור. לדוגמה: אדם שעור ידיו יבש מאוד, והיובש גורם לו לכאב, רשאי למרוח על ידיו קרם ידיים המעדן את העור4.
מותר להשתמש בתכשיר העשוי למנוע ריח זיעה, כיון שאין זו סיכה לתענוג, אלא לסילוק נזק5.
אסור לנשים להתאפר בתשעה באב, כשם שאסור לאישה אבלה להתאפר1. איפור הנמרח על הגוף כמשחה, אסור גם משום שמריחתו על הגוף נחשבת לסיכה2.
מותר לכלה בשלושים הימים הראשונים שלאחר נישואיה להתאפר, לרחוץ את פניה ולסוך אותם, כדי שלא תתגנה על בעלה1.
אחד מחמשת העינויים שחייבים בהם בתשעה באב הוא האיסור לקיים יחסי אישוּת ('תשמיש המיטה')1. אפשר שהטעם הפנימי לכך הוא שהקשר בין הקב"ה לכנסת ישראל נמשל במגילת שיר השירים לקשר שבין איש לאשתו, והגלות מתוארת בה כריחוק של האיש מאשתו. בעקבות הריחוק שבין הקב"ה לכנסת ישראל, נפגם במידת מה הקשר המקודש בין כל איש ואשתו, ונפגעת יכולתם להתקשר זה לזה ולהתאחד בשלמות2. לכן בתשעה באב, היום שאירע בו החורבן והקב"ה התרחק מאתנו, מבטאים ריחוק זה בריחוק בין איש לאשתו.
כדי להתרחק מן העברה, נכון שהאיש והאישה יימנעו ממגע זה בזה3, ולא יישנו בלילה במיטה אחת4.
חסרון המקדש
פרק יח - סיכה ותשמיש המיטה
